|
אל ניניו,לה ניניה וישראל
הדעות חלוקות לגבי המידה שבה ישראל מושפעת מאל ניניו, העלול לגרום לשיטפונות, ואחותו, ההפוכה ממנו, לה ניניה, המסוגלת לגרום לבצורת. מחקרים שנערכו בישראל אינם מספקים תשובות נחרצות. ד"ר קולין פרייס מהחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב ערך מחקר בשיתוף עם ד"ר לואי סטון ופרופ´ פנחס אלפרט, בו הוכח קשר סטטיסטי בין אל ניניו לבין כמות המשקעים בצפון, זרימת מי הירדן - אליו מתנקזים הגשמים היורדים בצפון הארץ - ומפלס הכנרת. ממחקרם עולה כי בשנות אל ניניו היו שלושת המדדים הללו גבוהים מהממוצע, ולעומת זאת, בשנות לה ניניה הם היו נמוכים יותר. הקשר נמצא החל באמצע שנות השבעים. ד"ר פרייס משער שהדבר קשור להתחממות כדור הארץ. "הקשר שנמצא הוא מובהק, אך לא חזק", הוא אומר. "בחורף 1982-1983, שבו היה אפקט אל ניניו חזק מאוד, היו פחות משקעים, והחורף היה פחות סוער מאשר ב-1991-1992, הזכור כחורף קשה מאוד, שבו היה אפקט אל ניניו חזק פחות. בשנה שעברה נרשם אפקט אל ניניו חזק מאוד, והחורף בישראל לא היה גשום מאוד. היחס אינו אחד לאחד". השערתו היא שאל ניניו משפיע על זרם הסילון, שנע בגובה 10-15 קילומטרים; על עוצמתו, על אורך הגל שלו ועל מיקום האפיקים והרכסים בו. היכן שיש אפיק יש בדרך כל מזג אוויר גשום, וכשיש רכס, מזג האוויר בדרך כלל יפה. "ההשערה המחקרית שלנו הייתה שבשנות אל ניניו זרם הסילון באזורנו ממוקם כ-100-200 קילומטרים דרומה לעומת שנים רגילות, וכך, משקעים שהיו אמורים לרדת בלבנון יורדים בגליל העליון, ומכאן העלייה במדדים שנבדקו. בשנות לה ניניה נע המיקום 100-200 קילומטרים צפונה, והמשקעים יורדים בלבנון", אומר ד"ר פרייס. קשר נוסף נמצא במחקר שערך פרופ´ דן יקיר מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה במכון ויצמן ב-1996, בשיתוף ד"ר שמחה לב ידון ופרופ´ אברהם זנגביל. הוא מצא קשר מתאמי חיובי ב-20 השנים האחרונות בין שנות אל ניניו, כמויות המשקעים באזור צרעה ליד ירושלים, וקצב גדילת עצים, על פי מדד עובי טבעות הגזעים של עצי אורן באזור. בשנות אל ניניו היו הטבעות רחבות יותר, עובדה המעידה על פעילות ערה יותר של העץ באותה שנה. "צרעה נמצא כאזור שמייצג מבחינת כמות המשקעים את הארץ, למעט דרום הנגב", מבהיר פרופ´ יקיר. "מצאנו גם שבשנות אל ניניו היה שינוי בהרכב האיזוטופי של הגשם", הוא ממשיך, "וזה משקף שינוי במקור הגשם. הגשם בשנות אל ניניו נטה להגיע אלינו מדרום, מצפון אפריקה. מקור מי הגשמים הוא עדיין צפון אירופה והים התיכון, אך לאחר נתיב סיבובי מעל צפון אפריקה יכולה להתווסף לחות ממרכז אפריקה, ומכאן הגידול בכמות המשקעים בשנות אל ניניו". ד"ר אילן סתר, מנהל תחום מחקר ופיתוח בשירות המטאורולוגי, סבור שגם אם קיימת השפעה של אל ניניו על ישראל, היא אינה מהימנה ככלי חיזוי. "בשנה שעברה אל ניניו היה החזק ביותר מאז שהחלו לצפות בו, ואנשים דאגו, כי כשהיה אל ניניו בחורף 1991-1992, היה אצלנו חורף קשה. התחזית שלנו אינה כוללת את תופעות אל ניניו ולה ניניה כפרדיקטורים (גורמים מנבאים), אלא מסתכמת על פרישת הלחצים והטמפרטורות בחודש אוקטובר בחצי הכדור הצפוני, המושפעים מתופעת אל ניניו בשנות אל ניניו. חזינו עונה ממוצעת, וצדקנו". היות שתחזיות השירות המטאורולוגי אינן מתחשבות באל ניניו ובלה ניניה (אך השפיעו בוודאי על פרדיקטורים במשוואת החיזוי), לא הייתה לשירות סיבה לחזות שהחורף הנוכחי יהיה שחון מהרגיל, אף שזוהי שנת לה ניניה. גם אם החורף הנוכחי יתגלה כשחון, יש לזכור שב-40 אחוזים מעונות החורף ב-50 השנים האחרונות ירדו גשמים בכמות פחותה מהממוצע, רובם ללא "עזרת" לה ניניה. "אנחנו לא יודעים אם קיים קשר בין אל ניניו למזג האוויר בישראל. גילינו אומנם שמאמצע שנות השבעים היה מתאם חיובי בין אל ניניו לירידת משקעים גבוהה מהממוצע, ובין לה ניניה לכמות משקעים נמוכה מהממוצע, אך לפי שנות השבעים הייתה מגמה הפוכה", כך ד"ר סתר. פרופ´ משה ענבר מאוניברסיטת חיפה, היועץ הגיאוגרפי של נשיונל ג´יאוגרפיק בעברית, סבור שאין ולא יתכן כל קשר בין אל ניניו לישראל. "הרבה מטאורולוגים אומרים שתיתכן השפעה עקיפה עלינו של תופעה שמקורה באוקיינוס השקט, דרך האוקיינוס האטלנטי, שקע איסלנד ואגן הים התיכון. אך את תנודת השקע מקפריסין, אם יגיע אלינו או לאנטוליה, קשה להסביר במנגנון גלובלי כה מורכב, כי אורך קו החוף של ישראל הוא רק כ-200 קילומטרים, ולא סביר שבכל אירוע אל ניניו ההשפעה מגיעה לאותו האזור בדיוק". ד"ר חיים קותיאל מאוניברסיטת חיפה, שתחום התמחותו הוא אקלים, שותף לדעת פרופ´ ענבר, אם כי הוא פחות נחרץ. "בעקבות מחקרו של ד"ר פרייס ערכתי מחקר סטטיסטי, וגיליתי שאין קשר בין אל ניניו או לה ניניה לבין כמויות המשקעים שירדו בארץ באזור ירושלים. התגלה ששנים מסוימות שבהן היה אל ניניו היו גשומות מהממוצע, אחרות שחונות מהממוצע ואחרות ממוצעות, וכנ"ל לגבי שנות לה ניניה ושנים רגילות. גם כאן היו שנים גשומות או שחונות מהממוצע. אין קשר סטטיסטי בין התופעות". ד"ר קותיאל מצביע על עדויות נוספות שמפריכות את הקשר בין אל ניניו לישראל. ביוון ובטורקיה, הנמצאות באותו אזור אקלימי כמונו, לא נרשמה כל השפעה של אל ניניו. ייתכן שבשנות אל ניניו יש תוספת לחות מאפריקה המשוונית, אבל לא די בכך כדי להשפיע על כמות המשקעים. בקיץ האחרון נרשמו טמפרטורות גבוהות ביותר של מי הים התיכון, והתחזית הייתה לפיכך סתיו גשום במיוחד. בפועל הסתיו היה קיצי , והחורך החל מאוחר". לסיכום, שינוי התדירות של אל ניניו, חוסר האחידות של אירועיו ותופעות גיאוגרפיות שונות מקשים לגלות מה קשר - אם יש כזה - בין אל ניניו למזג האוויר הישראלי.
תמי ניניו
(מתוך "נשיונל ג´יאוגרפיק", מהדורה עברית, מארס 1999) קרדיט: אורי 84 מזג אוויר בישראל תחזית מזג אויר . מזג אויר מכם גשם, תחזית מזג האוויר בישראל. מזג האוויר,מזג האויר,תחזית,תחזית מזג אויר,תחזית מזג אוויר, תחזית מזג האוויר,תחזית מזג האויר,תחזיות
תגיות: תחזית מזג האוויר, מזג אויר,מזג אוויר,מזג האוויר,תחזית,תחזית מזג אוויר,תחזית מזג האוויר,אל ניניו,לה ניניה,תופעת טבע,חום,עלייה בטמפרטורה,מזג אוויר,מזג האוויר,תחזית,גשם,אל ניניו,לה ניניה,אל ניניו,מזג אויר,מזג אוויר קיצוני,מזג אוויר משוגע,מזג אוויר גשום,מזג אויר חם,מזג אויר יבש,שטפונות בישראל,מזג אויר,מזג אויר,שיטפונות בארץ,weather,תחזית ערוץ מזג האוויר בישראל.
israelweather.co.il
|
