זריעת עננים בישראל ושינויי האקלים

קיימים שני סוגי זריעת עננים. זריעה סטטיסטית וזריעה דינמית

זריעה סטטית –עננים קרים

הדבר נעשה גם בישראל. הרעיון הוא שמחדירים חלקיקי/ גרעיני קיפאון לענן שמתחילים את תהליך הדיפוזיה על ידי מגע של נבט קיפאון עם מים מקוררים ביתר. אח"כ מתרחש תהליך קפיאה. לתהליך זה חייבים שיהיו עננים קרים בהם קיים ריכוז גרעיני התעבות נמוך מהממוצע. הממוצע נע בין 1 ל-100 אלף ויחס זה תלוי גם ביחס בין גרעיני הקיפאון.

יש כל מיני חומרים שונים שתלויים בטמפרטורה של הענן. חלקיקי קיפאון נוגעים במים מקוררים ביתר וכך נוצר קרח בתהליך דיפוזיוני . ואח"כ התהליך נמשך ע"י התלכדויות של גבישי קרח. תהליך זריעת העננים נעשה מבסיס הענן ע"י זריעה ממטוסים או מתנורים.

זריעה דינמית

הרעיון הוא לזרוע בצורה מאסיבית את הענן על מנת להקפיא כמה שיותר טיפות מים מקוררות ביתר ואז צפוי להשתחרר הרבה יותר חום כמוס דבר שיגדיל את הציפה, הזרמים האנכיים ואת הגשם. ובכך יגדלו גם הזרימות היורדות מענן וכתוצאה מכך התפתחו עננים נוספים.

עננים חמים

בעננים חמים מנסים להחדיר טיפות מקרוסקופיות לענן כדי להגדיל את טיפות הענן וגם כאן אין תוצאה ברורה. יש מצב שיהיו יותר טיפות קטנות שלא יגרמו לירידת גשם.

ספינות שפלטו גרעיני התעבות גרמו לטיפות ענן קטנות יותר שיצרו ענן סטרטוס נמוך שלא מוריד גשם.

זריעה טבעית

כתוצאה מגל אורוגרפי יכולים להיווצר צירוסים שמתחת יש סטרטוסנמבוס הם זורעים אותם מלמעלה בגרעיני קיפאון ואז עשוי לרדת שלג.

בישראל קיימים מספר ניסוים ,בשנת 65-71 הייתה זריעה של יודיד הכסף ( זריעה סטטית). דבר שהביא לעלייה בכמות המשקעים בצפון הארץ בשיעור של 13-15 אחוז עם מובהקות סטטיסטית. הקשר שנמצא אז היה קשר סטטיסטי בין כמויות הגשם באזור החוף ( בהגדרה תחנת בסיס שם נזרעו העננים ביודיד הכסף) , לבין תחנת המטרה ( בהגדרה אזור הרי הגליל).

ניסוי מבצעי ,אופרטיבי, היה בין 1978-90 דבר שהביא להגברה של כמות המשקעים בשיעור של 6%. בדרום היה ניסוי אחד בלבד אך לא הייתה שם הגברת משקעים.

יש הרבה גורמים להצלחה/ אי הצלחה של זריעת עננים : טמפרטורה, גודל הטיפות, זרמים אנכיים, סוג ענן . בארץ טוענים שזריעת העננים מגדילה את כמות המשקעים ב-20 אחוזים.

ניסוי זריעת עננים נעשה גם בימים אילו בישראל ( ניסוי רביעי) כאשר אזור הבדיקה העיקרי היינו צפון הארץ בדגש על אגן הכינרת ואזור רמת הגולן. על פי מחקרים שנעשו לאחרונה עולה כי זריעת עננים טבעית מתרחשת באזור הרי הגליל וחלקים המערביים בצפון הארץ. הסיבה היא שכאשר ישנו עננים הממטירים בים ובפנים הארץ הסדן של העננות המפותחת שנכנס לאזורנו ( אזור הגבוה יותר של הענן העשוי מגבישי קרח), בעצם " זורע" באופן טבעי את העננות הנמוכה שמתחתיו. דבר זה מתרחש בעיקר בהרי הגליל, גליל מערבי.

כאשר העננות נעה לעבר עמק הירדן הצפוני היא מתחממת ומתייבשת ומכאן שיורדים פחות גשמים בעמק הירדן הצפוני מאשר באזור הרי הגליל. עם המשך ההתקדמות לעבר רמת הגולן שוב מתפתחים העננים כתוצאה מהעלייה על הרי הגולן. בנקודה זו בעמק הירדן והן בהרי הגליל ממוקמים רשת של תנורים ( אמצעי זריעה של יודיד הכסף) אשר גורמים לכך שהעננות אשר תתפתח ברמת הגולן תוריד יותר גשמים ברמה והתוצאה תהיה זרימה מוגברת של מים לעבר אגן הכנרת.

שינויי אקלים

בעשרים השנים האחרונות חל שינוי דרמטי בתפרוסת הגשמים בישראל כאשר בצפון מזרח הארץ חלה ירידה משמעותית של כמויות הגשמים לעומת הממוצעים של המאה ה-20. במרכז ובדרום השינויים מינוריים יותר. עוד יש לציין כי כמויות הגשמים לאורך החוף עלו במידה ניכרת ומאידך כמויות הגשם בפנים הארץ ירדה.

כיום הבדיקה היא ע"י השוואה בין מודל WRF  כיוון שהממוצעים בין תחנות הבסיס למטרה השתנו בשנים האחרונות. הבדיקה מתבצעת באופן הבא. נבדק קשר בין דיוק מודל המשקעים לבין מודל WRFכאשר אין זריעת עננים. במצב זה נמצא קשר טוב, כלומר מודל WRF מצליח לדייק בצורה טובה לכמות המשקעים החזויה באזור המטרה ( רמת הגולן ).

ביום בו זורעים את העננים ביודיד הכסף נבדקת הכמות החזויה של מודל WRF לבין כמות הגשם שירדה בפועל באזור הגולן. נמצא כי חלה עלייה בכמות הגשמים שירדה לעומת צפי המודל והמסקנה היא שזריעת העננים תורמת להגברת הגשם בגולן. עדיין אין מידע מלא על אחוזי התרומה של הזריעה בניסוי הרביעי המתבצע כיום. נתונים אילו יהיו זמינים דרך רשות המים רק בעתיד מכיוון שהניסוי עדיין בעיצומו.

אולם אנו חייבים לזכור כי בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בכמויות הגשמים ברמת הגולן עקב שינויי האקלים. ירידה זו מתמתנת אודות זריעת העננים. מכאן עולה המחשבה שללא זריעת העננים המתבצעת בשנים האחרונות באזור מטרה זה היינו מקבלים כמויות גשמים פחותות עוד יותר. המסקנה מכך ששינויי האקלים באזורנו חמורים הרבה יותר מאשר אנו מודדים.

יש לציין כי בצפון הארץ חל גרעון מצטבר בכמויות הגשמים ב-3 החורפים האחרונים ברציפות. המגמה של הצטמצמות המשקעים בצפון לעומת התגברותם במרכז ובדרום נמשכת כבר כמה עשורים ומחריפה בשנים האחרונות. את התוצאה הישירה אנו רואים בכנרת. מפלס הכנרת היום ( 14.9.16 )  עומד על מינוס 213.44 מטר. כלומר 44 ס"מ מתחת לקו האדום. המפלס רחוק ב- 464 ס"מ מהרום העליון של הכנרת , ורחוק רק ב- 140 ס"מ מהקו השחור. הירידה במפלס הכנרת מוסברת בעיקר בהתמעטות הגשמים הניכרת באגן הכנרת מכיוון שכיום כ-50 אחוז מהמים המסופקים בישראל הם ממפעלי ההתפלה והשאיבה מהכינרת היא במינימום. בעונה האחרונה ( חורף 2015/16) ירדו באגן הכנרת רק 68% מהממוצע וזאת למרות זריעת העננים שהוסיפה כמויות גשם בשיעור של כ-10 אחוזים. ( אין נתון וודאי עדיין אך מניסויים שנערכו בעבר כמויות הגשמים שנמדדו בזמן זריעה היו גבוהים ב- 6 -14 אחוז ) .

על פי רשות המים המחסור המצטבר בכמויות הגשמים בצפון הוא הגדול ביותר מאז החלו למדוד בישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. בחורף האחרון נכנסו לכנרת כ-50 מיליון מטרים מעוקבים של מים לעומת ממוצע של 320 מיליון מטרים מעוקבים. כלומר 15 אחוז מהכמות הממוצעת . כתוצאה מכך עלה מפלס הכנרת ב-60 ס"מ בכל עונת החורף לעומת ממוצע של 1.6 מטר.

מכאן ניתן להבין שלמרות זריעת העננים והגברה בגשם בצפון ובאגן הכנרת כמויות הגשם שירדו בפועל היו נמוכות במידה ניכרת. בנוסף ניתן לומר שבתקופה זו הייתה שאיבה מינימלית מהכנרת בגלל מתקני ההתפלה. השילוב בין שני הדברים מביא למסקנה עגומה מאוד. השינוי האקלימי בישראל היינו דרמטי ביותר. כמויות הגשמים בישראל וביחוד בצפון יורדות בצורה חדה וקיים חשש לחקלאות בעל גם בצפון , למקורות המים בצפון ולטבע.

אחת ההצעות של רשות המים שעלו בשנה האחרונה היא תוכנית להזרמת מים לצפון הארץ. מעין מוביל ארצי חדש כאשר המקור שלו אינו אגם הכנרת אלה מפעלי ההתפלה בחדרה. כיום מספקים מפעלי ההתפלה כ-75 אחוז מצריכת המים בישראל. האזורים היחידים שאינם " נהנים" מהתפלת המים כיום הם הגליל והגולן. המחשבה ששני אזורים אילו הגשומים ביותר בארץ זקוקים למי התפלה מכיוון שכמויות הגשם בהם קטנות צריכה להדאיג את כולנו. על פי תחזית ה-IPCC  לאזורנו עד שנת 2100 אזורנו צפוי להתחמם ולהתייבש יותר ממה שאנו חווים כיום.

על פי התחזית השנתית של אתר מזג האוויר בישראל צפויה שנה שחונה נוספת גם בחורף הקרוב כהמשך למגמת הירידה החדה בכמויות המשקעים שנצפו באזורנו בשנים האחרונות בעיקר בגולן. 

מכם גשם, מזג האוויר בישראל, תחזית שבועית , מכ"ם גשם , מזג אוויר , תחזית גשם , מזג האוויר , מזג אויר