התנאים ההכרחיים:

כסות השטח- קרקע חשופה

יובש- פחות מ-50% לחות בקרקע.

עוצמת הרוח החזקה מ-10 מטר/לשנייה

אי יציבות אטמוספרית- יצירת זרמים אנכיים שיכולים לתלוש את הגרגר.

בהתקיים תנאים אלו:

1.יניקת הגרגירים מהקרקע באפקט וונטורי .רוח מהירה מביאה לירידת הלחץ קרוב לפני הקרקע וכך נוצר הפרש לחצים חיובי שמעלה את הגרגר כלפי מעלה.

2. ערבול מכאני/ קונבקציה בשל חימום במשך היום, מצב סינופטי- שקעים או חזיתות.

תשנ"ט

10.  דון בקצרה בהשפעת הצירקולציה הכללית על תפרושת המשקעים הגלובאלית, ועל הסיבות לסטיות.

כתוצאה מסיבוב כדור הארץ על צירו,ומשינוי בעוצמת קרינת השמש ביחס לקווי הרוחב השונים בכדור הארץ נוצרים מספר תאי מזג אוויר ביניהם תא הדלי ותא ופרל אשר גורמים להעברת אנרגיה מהמשווה לקטבים.חגורת הלחץ העולמית יוצרת מצב שבקו המשווה ישנו אזור לחץ נמוך קבוע,ITCZ,שנוצר כתוצאה משני אזורי לחץ גבוה (רמות סובטרופיות מצפון ומדרום).כיוון הרוחות גורם להתכנסות האוויר באזור המשווה,עלייתו,התפתחות עננות ממטירה.מדובר באזור חם בעל לחות רבה וטרופוספירה  גבוהה כך שכל השנה יורד באזור גשם טרופי. החלקים הצפוניים של הרמות הסובטרופיות ממוקמות בדרך כלל סביב קו רוחב 20-30 מעלות צפון/דרום.זוהי רצועת המדבריות העולמית בהם שורר יובש רב וכמעט שלא יורד גשם.באזורים אילו יש התמוככות קבועה המונעת התפתחות עננות ממטירה.

בין קו רוחב 30-40 שורר מזג אוויר ממוזג,אקלים ים תיכוני המתאפיין בירידת גשם רב בעיקר בעונות החורף.באזורינו (אקלים ים תיכוני) לא יורד גשם בקיץ מאידך בדרום אירופה ולאורך חופי הים התיכון הצפוניים כן יורד גשם.האזור מושפע בעיקר משקעים חזיתיים/תרמליים.

רצועת האקלים הבאה 40-60 מעלות צפון /דרום אקלים ממוזג מאופיין במזג אוויר קר בחורף בו יורד הרבה שלג.כמויות משקעים גדולות המגיעות עד ל-2000 מ"מ.

מקו רוחב 60 צפונה אקלים ארקטי קר מאוד ויבש.מאופיין באזור לחץ גבוה הגורם להתמוככות ומכאן המחסור במשקעים.

הסטיות מתרחשות עקב:

א.נדידת חגורת הלחץ בעונת החורף דרומה ובקיץ צפונה.

ב. תפרושת יבשות ואוקיאנוסים-קיבול החום של הים מול היבשה שונה

ג.זרמים באוקיינוסים.

ד.אגפי הרמות והשקעים:בקיץ מערב ארה"ב יבש וקריר לעומת מזרח ארה"ב  גשום וחם.

ה.טופוגרפיה, מחסומים הרריים הגורמים לצל גשם:מרכז ספרד,רמת אנטוליה בטורקיה,מדבר יהודה.

11.  מהם הגורמים העיקריים המשפיעים על תפרושת המשקעים במזרח הים התיכון+דוגמאות.

השפעת הרמה הסובטרופית היא המשמעותית ביותר על תפרוסת המשקעים. כתוצאה מכך בגלל אפקט ההדרמה-ככל שמדרימים כמויות המשקעים יורדות הדבר נובע בעיקר ממיקום השקעים החזיתיים המשפיעים בעיקר על צפון הארץ.כמו כן בגלל הרמה הסובטרופית לא יורד גשם בישראל בעונת הקיץ.

גובה טופוגרפי- ככל שעולים בגובה כמויות המשקעים עולות.

מרחק מהים- ככל שמתרחקים מהים כמויות המשקעים יורדות.

פנות- צל גשם. במערב הרי יהודה יותר גשם מאשר במדבר יהודה.צל גשם נוסף נמצא ברמת אנטוליה שבטורקיה+השפעת הריחוק מהים.

12.  מהו משטר הגשם בהרים, דון בחלוקתו בעונתית בהר לעומת החוף.

1.      בהר השונות המרחבית קטנה יחסית בעוצמה ובכמות הגשם.

2.      הגשמים בחוף היינם גשמים כתוצאה ממעבר חזיתות.העננים ערמתיים ולכן עוצמתם חזקה הרבה יותר מאשר בהרים,בחוף מדובר על ממטרים  חזקים והפסקות ארוכות בין מטח למטח. בהרים גשם רציף יותר ומתון יותר.

3.      עונת הגשם מתחילה בחוף מוקדם מאוד ביחס להרים.בעונת הסתיו הים חם והתוצאה גשמים עזים בקו החוף בעוד שבהרים ובפנים הארץ יורד מעט גשם באופן יחסי.

4.      בחוף מגיעים ל-50% מהממוצע השנתי בסוף דצמבר ,בהרים בסוף ינואר.

5.      באזורי ההר הגשמים מגיעים מאוחר יותר עיקר הגשם יורד בין דצמבר-פברואר לעומת נובמבר-ינואר בחוף.

6.      החודש הגשום ביותר בתל אביב דצמבר בירושלים ינואר-פברואר.

7.      מספר ימי הגשם בהרים גדול יותר מאשר ברצועת החוף.

8.      בהרים קר יותר לכן לעיתים יורד שלג,בחוף השלג נדיר מאוד.

תשס"ה

13.  ההבדל בין אקלים לקלימטולוגיה

אקלים הוא סינתזה של תנאים אטמוספריים המאפיינים אזור מסויים לטווח ארוך. אקלים מבוטא באמצעות ממוצעים של משתני מזג אוויר וגם בהסתברות לתנאים נוספים כולל ערכי קצה.

קלימטולוגיה לעומת זאת הינה תיאור כמותי של האקלים. המחקר המדעי של האקלים.

14.  הסבירו מדוע השונות המרחבית של  הגשם שונה מהקרינה.

הפרמטרים המשפיעים על כל אחד מהמשתנים שונה. שיעור הקרינה השמשית, כמעט ולא משתנה,שונות  המרחבית קטנה.הקרינה מושפעת מגורמים בקנה מידה גדול- גלובאלי. זוית כדור הארץ,עונת השנה,קווי רוחב.

בהתאם לכך גם קיימים מעט תחנות מדידה של הקרינה.

השונות של שדה הגשם מושפעת מגורמים רבים המשתנים על פני מרחקים קצרים כמו גובה טופוגרפי,מול הרוח או בצל הגשם, קרבה למקורות לחות גדולים, התפתחות העננים לעיתים היא מקומית ומושפעת מזרמים אנכיים חזקים. חימום מקומי, מכשול טופוגרפי,מפגש בין שני גושי אוויר שגורמים לזרמים קונבקטיביים אנכיים, עליית גושי אויר.

 כל המשתנים האלו רגישים ומשתנים תדיר על פני סקאלה קטנה, ולכן השונות של גשם תהיה גדולה מאוד.בהתאם לכך מספר תחנות הגשם גדול הרבה יותר מאשר תחנות מדידת קרינת השמש.

15.  מהי הרוח האזורית השכיחה ביותר במזרח התיכון ומה המצב הסינופטי היוצר אותה?

הרוח השכיחה ביותר במזרח התיכון הן הרוחות האטזיות: בעונת הקיץ, שולטות בים האגאי רוחות מהגזרה הצפונית. רוחות אלה קשורות בקיומו של אפיק הלחץ הנמוך מעל המפרץ הפרסי ומזרח טורקיה. רוח זו שכיחה מאד בקיץ ובשילוב הבריזה מזרימה אוויר קריר ולח למזרח התיכון. יציבותה בכל ימות הקיץ היא בשל ההתמדה במצב הסינופטי של שילוב של רמה אזורית ממערב ואפיק פרסי ממזרח.

16.  עוצמת הגשם המכסימאלית למשך 15 דקות...

עוצמת הגשם המקסימלית ל-15 דקות בהסתברות של 5% היא 80 מ"מ/שעה לאורך החוף לעומת כ-40 מ"מ/שעה בהר.

17.  הגורמים היוצרים שוני באיזויהיטות במפנה המערבי לעומת המפנה המזרחי.

ישנם מספר גורמים לכך:

א.ריחוק מהים:האזורים המערביים קרובים יותר לים התיכון-מקור לחות מאשר האזורים המזרחיים.

ב.טופוגרפיה.הצד המערבי פונה לכיוון הרוח,העננות מתפתחת במעלה ההר,השפעה אורוגרפית.מאידך כאשר הענן מגיע לפסגת ההר טופוגרפית יש ירידה גדולה לעבר עמק הירדן,ים המלח.האוויר מתחמם ומתייבש במהירות ולכן כמויות הגשם קטנות יותר.הצד המזרחי ניקרא גם בצל הגשם.

 מועד ב' תש"ס

18.  הסבר מדוע השונות המרחבית של משקעים גדולה משאר המשתנים המטאורולוגיים

השונות של שדה הגשם מושפעת מגורמים רבים המשתנים על פני מרחקים קצרים כמו גובה טופוגרפי,מול הרוח או בצל הגשם, קרבה למקורות לחות גדולים, התפתחות העננים לעיתים היא מקומית ומושפעת מזרמים אנכיים חזקים. חימום מקומי, מכשול טופוגרפי,מפגש בין שני גושי אוויר שגורמים לזרמים קונבקטיביים אנכיים, עליית גושי אויר. כל המשתנים האלו רגישים ומשתנים תדיר על פני סקאלה קטנה, ולכן השונות של גשם תהיה גדולה מאוד.מאידך פרמטרים כמו קרינת שמש אינם משתנים במרחב במידה רבה.קרינת השמש תלויה בגורמים גלובליים:זוית כדור הארץ,עונות השנה,קווי רוחב.מדובר על שטח נרחב מאוד ולא נקודתי.אילו הן שני הפרמטרים הקיצוניים.רוח וטמפרטורה הן מדדים בעלי שונות רחבה יותר מקרינת שמש וקטנה יותר מגשם.לדוגמא:גשם מקומי עשוי לרדת בנקודה מסויימת ברצועת החוף כאשר הטמפ בכל קו החוף דומה.רוח היא על פני שטח ניכר,אומנם היא תלויה בטופוגרפיה-תיעול רוח לדוגמא,אך גם כאן הסקאלה יותר גדולה מסקאלת הגשם.

19.  מנה את הגורמים המעצבים אקלים של איזור מסוים על פני כדור הארץ

עוצמת הקרינה השמשית ושונותה כתלות בקווי רוחב שונים.

תפרושת היבשות והאוקיינוסים.

הזרמים של האוקיינוסים.

הרוחות השכיחות.

מיקום מערכות הלחץ (שקעים ורמות).

מחסומים הרריים.

הגובה מעל פני הים.

20.  מהם אזורי המוצא של שקעים בים התיכון. כיצד משתנים איזורים אלה בחורף לעומת הקיץ.

שקעים במפרץ גנואה-אפקט  LEE-LOW (שקעים טופוגרפים), חזיתי ותרמאלי,עיקר השקעים נוצר באזור זה.

מדרום להרי האטלס- אפקט  LEE-LOW (שקעים טופוגרפים),תרמלי-מיעוט השקעים נוצר באזור זה.מאופיינים בדר"כ לעונת האביב.

שקעים במרכז הים התיכון - חזיתי ותרמאלי.מקום שני אחרי מפרץ גנואה

שקעים קפריסאיים-חזיתי ותרמלי.מקום 3

חורף: ארבעה המרכזים הציקלוגנטיים בצפון האגן החם: קפריסין, כריתים, מפרץ גנואה ודרום אטליה. בלילה קיימת נטייה להיבנותם מעל לים החם, כאשר היבשה קרה. 

קיץ: שכיחות השקעים הממוצעת לחודש זה גבוהה ביותר מעל איזור קפריסין  אך אינה משקפת את עוצמתם הציקלונית (אפיק פרסי – שלוחת המונסון הקיצי- מערכת מתמדת).עקב הרמה הסופטרופית המונעת התפתחות עננים ממטירים. שקעים אלה תרמליים לכן שכיחותם גדולה יותר מעל לים החם בלילה.

21.  מהי תנודה יומית ממוצעת, ומדוע במישור החוף התנודה היומית הממוצעת של הטמפ' גדולה יותר בחורף מאשר בקיץ:

אופן החישוב:

טמפרטורת מקסימום/מינימום יומית ממוצעת – היא הממוצע החשבוני של טמפרטורות המקסימום/המינימום היומיות,בכל אחד מימי אותו חודש.כלומר יש 30 ימים כאלו בחודש בהם יש לנו את ממוצע של המקסימום היומי,וממוצע המינימום היומי.

תנודה יומית ממוצעת – מחושבת כהפרש בין טמפרטורות המקסימום והמינימום היומיות הממוצעות.

בקרבת החוף התנודה גדולה יותר בחורף לעומת הקיץ בשל העדר הבריזה המצננת.

22. הגובה אינו הגורם העיקרי המשפיע על הטמפ' באזור הררי אלא מיקום הצבת התחנה:

למרות גובהה של בית שמש (360 מ'), ממוצע רב-שנתי של הטמפ' גבוה לעומת חוף ת"א.

המינימום היממתי בבית שמש גבוה בכל החודשים פרט לחודשי הקיץ וזאת בשל העדר רוחות קאטאבטיות ממזרח הגולשות ויוצרות אפקט פן המקסימום היממתי נמוך יותר בבית שמש בחודשי החורף בלבד, בחודשים אלה אין בריזה מצננת בחוף והאטמוספרה פחות יציבה ( מפל גדול של הטמפ' עם הגובה) .

מועד ב' תשנ"ח:

23.התנודה היומית הממוצעת של טמפרטורה באיזור ההרים נמוכה מאשר בעמקים

ובשפלה ב-3 העונות פרט לקיץ. הסבר מדוע.

אופן החישוב:

טמפרטורת מקסימום/מינימום יומית ממוצעת – היא הממוצע החשבוני של טמפרטורות המקסימום/המינימום היומיות,בכל אחד מימי אותו חודש.

כלומר:יש 30 ימים כאלו בחודש בהם יש לנו את ממוצע המקסימום היומי,ממוצע המינימום היומי.

תנודה יומית ממוצעת – מחושבת כהפרש בין טמפרטורות המקסימום והמינימום היומיות הממוצעות.

חורף:אירועי קרה משפעים בעיקר על טמפרטורת המינימום הנמוכות באזור השפלה/בעמקים,האוויר הקר והכבד שוקע לאזורים אילו.לכן ערכי המינימום הנמוכים משפיעים על התנודה היומית הממוצעת בצורה כזו שהיא גדולה יותר בחודשי החורף מאשר בהרים.

אביב: עקב אירועי השרב הקיצוניים ובהשפעת אפקט הפן מקבלים ערכי טמפ קיצוניים באזורי השפלה והעמקים.טמפ קיצוניות אילו גורמות להפרש טמפ גדול יותר בעונה זו באביב.

סתיו:

עונת הסתיו אף היא משופעת באירועי שרב הסעה (פחות מאשר באביב) ועדיין ערכי המקסימום הגבוהים הנמדדים בימי השרב גורמים להפרש הגדול יותר של התנודה היומית גם בחודשים אילו.

בקיץ:הזרימות הן מערביות,הים החם נמצא כגורם ממתן ומחמם לכן הפרש הטמפרטורות בין היום והלילה נמוכים בעיקר בשפלה אך גם בעמקים.בהרים בגלל גובהם הטופוגרפי מרגישים את השינוי הגדול בין היום והלילה.ההפרש בין טמפ מינימום בקו החוף לזו שבהרים עשויה להגיע ל-4-6 מעלות.ירושלים 18-20 מעלות מינימום לעומת 23-25 ברצועת החוף כאשר הטמפ המקסימליות בשעות היום דומות.

24.  עצמת הרוח היומית הממוצעת בחודשי הקיץ בירושלים גבוהה כמעט כפליים מהממוצע היומי לחוף בתל אביב זאת למרות העובדה שהמקסימום היומי בתל אביב אינו נמוך בהרבה מזה שבירושלים הכיצד ?

בעונת הקיץ במהלך היום בהשפעת האפיק פרסי בקרקע יש רוח מערבית/צפון מערבית מתונה-ערה בעיקר משעות הצהריים-הערב.הרוח מתחזקת בהשפעת הבריזה הימית.בעוד בת"א כשנגמרת הבריזה, אין יותר רוח,שעות הערב המאוחרות לתוך הלילה.בירושלים מוסיפה לנשב רוח מערבית קלה-מתונה בכל שעות היממה.הזמן בה מנשבת הרוח בירושלים משתרעת על כל היממה ולכן כאשר מחשבים את הממוצע התוצאה היא שבירושלים כמעט פי 2 עוצמת הרוח הממוצעת מאשר בתל אביב.

25.מנה את סוגי השקעים הנוצרים באגן הים התיכון והסבר מנגנונים להיווצרותם בכל אזור.מיין אותם לפי תהליך יצירתם.

בניגוד לגושי האוויר, רוב השקעים נוצרים בתוך אגן ים התיכון ורק מיעוטם חודרים אליו.הים התיכון היינו ים חם ביחס לקרקע ביחוד בעונת החורף כך שעיקר השקעים הנוצרים היינם שקע תרמלי במהותם. רובם גם שקע חזיתי בגלל שהים התיכון היינו ים חם מטבעו,גושי האוויר הקרים המגיעים מאירופה בשילוב עם הים החם +גושי אוויר חמים מאפריקה יוצרים ברוב המקרים את השקעים בעלי גוון חזיתי.

סוגי שקעים

שקע תרמלי: הסיבה העיקרית להיווצרות מערכות לחץ לרבות שקעים קשור בהמצאות של אוויר חם עולה מעל אזור מסוים.מימדי השקע התרמלי תלוי בגודל השטח המתחמם.

שקע חזיתי

מפגש בין שני גושי אוויר ממקורות שונים ולכן בעלי תכונות שונות (טמפ' ולחות) נקרא חזית. בשקע חזיתי האוויר הקר והכבד זוחל מתחת לאוויר החם ומאלץ  אותו לעלות.

שקע טופוגרפי : LEE-LOW

שקעים טופוגרפיים נוטים להיווצר כאשר גוש אוויר נע מאזור גבוה לאזור נמוך בגלל התבדרות קווי הזרימה.עם מעבר הגוש את רכס ההר הוא תופח במהירות תוך כדי צניחתו. היות ונפחו (V) גדל, צפיפות האוויר בגוש  (d) יורדת. כך נוצר אזור של לחץ נמוך (שקע) במורד הרוח. האוויר מתכנס למרכז השקע ועולה באטמוספרה.

השקעים העיקריים ומיקומם בים התיכון:

1.      שקעים במפרץ גנואה: אפקט Lee Low, חזיתי, תרמלי.

אפקט הטופוגרפי נגרם כתוצאה מזרימת רוח צפונית מהרי האלפים לעבר מפרץ גינואה.

2.      שקעים מדרום להרי האטלס: אפקט Lee Low, תרמלי.

מופיעים בעיקר בעונת האביב

3. שקעים במרכז הים התיכון: אפקט חזיתי ותרמלי.