|
משק המים בישראל במצב
קטסטרופלי
משק המים בישראל במצב קטסטרופלי.
קיים חשש ממשי מפני פגיעה בערכי טבע בכל רחבי ישראל כאשר האזורים שיושפעו ממנו
בצורה הגדולה ביותר הן צפון הארץ ומרכזה.
מפלס הכנרת ירד לראשונה אל מתחת
למינוס 214 מטר ועומד נכון להיום על מינוס 214.01. המפלס נמוך ביותר ממטר מהקו
האדום ורחוק רק ב-86 ס"מ מהקו השחור. בפעם האחרונה שמפלס הכנרת צנח לרום זה
היה באמצע נובמבר 2010. השנה הקדים המפלס לרדת בכמעט חודשיים ימים שהם שווים למעשה
לירידה של כ-60 ס"מ נוספים.
מפלס הכנרת הנמוך ביותר מאז ומעולם
נמדד בדצמבר 2001 ועמד על מינוס 214.87 ס"מ. מאז ועד היום הוגדר מפלס זה כקו
השחור.
מאז שנת 2000 ועד היום הגענו /
התקרבנו שלוש פעמים לקו השחור, דצמבר 2001, דצמבר 2010, וכנראה נגיע לקו השחור סביב
נובמבר 2017 גם כן.
מפלס הכנרת מסמל יותר מהכול את
"מצב משק המים בישראל". מיותר לציין שהשנה מצבנו בכי רע במיוחד מכיוון
שלאחר דצמבר 2001 הוחלט לנסות להציל את משק המים ע"י מתקני התפלה.
מתקני התפלה:
ישנו מתקן התפלה באילת אשר מספק מים
לעיר אילת בשיעור של 20 מלמ"ש ( כלומר מיליון מטר מעוקב לשנה). מתקן זה
תפקידו היחיד לתת מענה לעיר אילת ולא הוקם כדי להציל את משק המים לכן בהמשך המאמר
אתעלם מכושר יצור זה.
בין השנים 2002-2005 הוכנסו לשימוש
מתקני התפלה באשקלון ומחודש אוגוסט 2005 החל המתקן לספק מי ים מותפלים בשיעור של
115 מלמ"ש ( כלומר מיליון מטר מעוקב לשנה). יש לציין שכמות מים זו שהופקה
ע"י התפלה באה במקום שאיבה מהכנרת. כלומר היה צמצום מסיים בשאיבה. חורף
2002/3 הציל אותנו והיה גשום וסוער כך שמפלס הכנרת זינק ומכחישי שינויי האקלים טענו שהינה חזרנו לממוצע.. ובעצם
אין שינויים ממשים בכמויות המשקעים בארץ.
בשנת 2007 הוכנס מתקן התפלה נוסף
לשימוש, מתקן המים בפלמחים. המתקן הפיק בסוף מאי 2007 30 מלמ"ש, בשנת 2010
כאשר חזרנו לקו השחור הורחב מתקן ההתפלה והחל לספק 45 מלמ"ש. במהלך 2013
הורחב מתקן ההתפלה פעם נוספת והגיע ל-90 מלמ"ש.
באותם שנים הוקם מתקן התפלה גדול
נוסף בחדרה, שהחל לספק מים בדצמבר 2009. וכיום מספק המתקן עוד 127 מלמ"ש. ( מיותר לציין שוב שמי הים שהותפלו בקצב מוגבר
נגרעו ע"י שאיבה פחותה מהכנרת וזו על מנת לשמור על הכנרת שלא תרד אל מתחת לקו
השחור).
פחות מעשור ושוב הגענו למצב בעייתי
כאשר מפלס הכנרת שוב יתקרב לקו השחור. כתוצאה מכך הוחלט על הכנסה לשימוש של מתקני
התפלה גדולים נוספים ובכך להגיע לשאיבת מינימום מהכנרת . הוקם מתקן התפלה ענק נוסף
בשורק, העבודות החלו בינואר 2011 וכבר באוגוסט 2013 הצליחו להפיק מהמתקן 150
מלמ"ש. מתקן גדול נוסף הוקם באשדוד גם הוא במהלך 2011 והוא החל לספק מים
באוקטובר 2015. מתקן התפלה זה בעל כושר יצור של 100 מלמ"ש נוספים.
סיכום:
בשנת 2000 היינו אם מתקן התפלה אחד
באילת, בדצמבר 2001 הגענו לקו השחור ומאז החלה האצה עצומה בהתפלת מי ים בישראל.
בסוף 2015 הגענו לחמישה מתקני התפלה גדולים מלבד באילת:
באשקלון- 115 מלמ"ש, בפלמחים
-90 מלמ"ש, בחדרה 127 מלמ"ש, בשורק ;150 מלמ"ש, באשדוד 100
מלמ"ש.. סך הכל אנו מייצרים ב-5 מתקני התפלה בישראל 582 מיליון מטר מעורב
לשנה שנגרעים מהשאיבה מהכנרת.
כמה סנטימטרים "
חסכנו" בהתפלת מי הים?
כל 10 מיליון מטר מעוקב שווים ל-6
ס"מ. 100 מיליון מטר מעוקב שווים
ל-60 ס"מ. 500 מיליון מטר מעוקב שווים ל-300 ס"מ ( 3 מטר ! ) בקצב
ההתפלה כיום שעומד על 582 מיליון מטר מעוקב אנו " חוסכים" 3.5 מטר.
אז מה אתם אומרים? עם חיסכון כזה
נגיע שוב לקו השחור... אז כן. וזה יקרה השנה כנראה. כדי שתבינו עד כמה המצב
קטסטרופלי כדאי שתפנימו את הדבר הבא:
כאשר הוקם המוביל הארצי בשנות ה-50
של המאה ה-20. היה רצון להעביר מים מאזור הצפון (כנרת) אל מרכז הארץ וצפון הנגב.
המוביל הארצי הוקם וכיום מי ההתפלה מוזרמים אליו דרך מתקני ההתפלה. הבעיה של 3-4
השנים האחרונות הן שכמויות הגשם בצפון ( גליל/ גולן ) הגיעו לשפל כזה שהחקלאים
באזורים הללו צריכים להשקות את היבולים. הבעיה, המוביל הארצי אינו מוביל מים לגליל
ולגולן.. ההיגיון היה שבגליל ובגולן יורדים כמויות גשם גדולות שאותם יעברו דרומה..
אנחנו בשנת 2017, וכנראה תוך
שנה/שנתיים יורחב המוביל הארצי צפונה ואולי יוקמו עוד מתקני התפלה. השאלה היא מה יהיה
על הטבע? והאם שינויי האקלים מהירים וקטסטרופליים מאשר צפו?
דעתי בנושא כבר נאמרה עשרות פעמים
דרך אתר מזג האוויר בישראל, מצבנו רע, ויהיה רע יותר. קצב עליית הטמפרטורות ( תורם
להתאדות ויבוש מהירים יותר) לצד הפחתה מואצת של כמויות משקעים בישראל תביא אותנו
בין 2035-2050 להפוך למדבר. מלבד קו החוף ששם עוד ייתכנו גשמים רבים יחסית שיגרמו
לשיטפונות/ הצפות ויזרמו לים התיכון.. כל שאר האזורים יתייבשו במהירות. שינויים
מהירים אילו שכבר החלו ואנו סה"כ בתחילתם רק יחמירו. חשוב לציין שיש גם אפקט
מתגלגל, שיחמיר עוד יותר את המצב. אז יש לנו לשמחתנו מים בברזים אודות למתקני
ההתפלה. אך מה על החקלאות? הטבע?
ירידה אל מתחת לקו השחור של הכנרת
עשויה להביא לכך שהאגם יומלח ע"י נביעות מים מלוחות הקיימות בו בקרקעית האגם
שכיום מפלס המים הגבוה מפעילים על מעיינות אלו לחץ ובכך מונעות נביעה גדולה יותר.
ככל שהמפלס ירד כך כמות המים המלוחים שיתווספו לכנרת תגדל עד לנקודת האל חזור ממנה
שוב גשם/ עליית פני האדם לא תעזור. ובכך
נאבד את מקור המים המתוקים הגדול ביותר והיחיד הקיים בישראל. בנוסף ירידת מפלס
הכנרת גורמת לכך שפחות תיירים מגיעים לאזור והנזק אינו רק לטבע אלה גם נזק כלכלי
לכל האזור. ומה על אתרי הקיאייקים בעמק החולה ? גם שם העתיד אינו וורוד.
מפלסי כל המעיינות והנחלים בארץ
יורדים, המשמעות התייבשות מואצת ועלייה צפונה של קו המדבר. אזורי היערות במרכז
ובצפון הארץ מועדים לשריפות ענק. בלשון מקצועית הדבר נגרם כתוצאה מהתייבשות המערכת
האקולוגית והתוצאות הרות אסון.
מפלס ים המלח אף הוא צונח במהירות.
המפלס עומד היום על מינוס 432 מטר כאשר קצב ירידת המפלס עומד על 1.3 מטר בשנה.
התוצאה.. עשרות בולעניים בכל סביבות ים המלח אשר בסופו של יום יביאו לסיום
ההתיישבות באזור זה וקטיעה של כביש 90 באזור.
מה צופן העתיד?
אז נחייה במדבר.. מה יכול להיות..
העיקר שיש מים בברזים ממתקני ההתפלה. יהיה קצת הרבה יותר חם אך יש מזגנים, הכול
טוב. יש רק בעיה " קטנה" נוספת. אנו בתחילת תהליך מהיר של שינוי אקלימי.
השלב הראשון אנו חווים עכשיו והוא התייבשות והתחממות. למדנו להסתדר פחות או יותר.
אז לא יהיה גן ירוק ויערות, כל המזרח התיכון מדברי אז לא חיים שם אנשים...
" הבעיה" הקטנה
שלנו תחל אחרי 2050 , אז מפלס הים יחל לעלות בקצב כזה שיתחיל לכסות אזורים בחוף.
הצפי האופטימלי הוא לעלייה של 50-100 ס"מ במאה הנוכחית. הבעיה תהיה שמתקני
ההתפלה יוצפו. ויהיה להעביר אותם מזרחה שלא יטבעו. גשם לא יהיה.
מה עושים?
בואו נתחיל מההתחלה כי מה עושים זה
גדול עלנו בשלב זה.. בו נתחיל להכיר בעובדות ובמציאות העגומה ואחרי שנפנים אותה
נוכל לחשוב על " מה עושים"
משק המים בישראל במצב , מכ"ם גשם, תחזית שבועית, תחזית מזג אוויר , מכם גשם , מזג אוויר , מכם , גשם
|
