שנת בצורת נוספת וקיימת סכנה למקורות המים של ישראל

לאחר ארבע שנות בצורת רצופות בצפון , שנת בצורת נוספת בחורף 2017/18 תגרום לסכנה למקורות המים של ישראל כך על פי רשות המים. הכנרת סובלת מגרעון חמור ביותר במאזן המים שלה וזאת למרות שלא שואבים ממנה בשנתיים וחצי האחרונים בעקבות ההתפלה. מפלס הכנרת עומד נכון להיום , 4.10.2017, על מינוס 214.13 רחוק ב-74 ס"מ בלבד מהקו השחור ונמוך ב-533 ס"מ מהרום המרבי. על פי רשות המים מפלס הכנרת ירד במהלך חודש ספטמבר ב-23.5 ס"מ. מפלס ים המלח ירד במהלך חודש ספטמבר ב-13 ס"מ. ספיקת המעיינות הגדולים בירידה מתמשכת והם נמוכות משנה שעברה באותה תקופה.

הבצורת עד כה בצפון הארץ היינה חסרת תקדים בהיקפה ובעוצמתה מאז 1920. על פי תחזיות המודלים העדכניים עולה חשש מפני שנת בצורת חמורה נוספת בכל רחבי הארץ ובעיקר בצפון הארץ. שנת בצורת חמישית ברציפות במצב הנוכחי של משק המים המשמעות שלי היא סכנה למקורות המים של ישראל. מעיינות גדולים כגון הבניאס עשוי להתייבש לחלוטין בסוף הקיץ הבא דבר שלא קרה מעולם.

בעקבות המשבר החמור של משק המים בישראל למרות ההתפלה הודיעו ברשות המים על כוונה לקצץ כ-54 אחוז ממכסות המים השפירים לחקלאות שמשמעותו פגיעה אנושה בענף בחקלאות בארץ.

שינויי אקלים מהירים

בשני העשורים האחרונים אנו חווים שינוי אקלימי מהיר מאוד שמשפיע על אזורים רבים בעולם וביניהם על מזרח הים התיכון וישראל. במהלך שני העשורים האחרונים חלה עלייה בטמפרטורות בממוצע בכל העולם. באזור הים התיכון וישראל חלה ירידה תלולה בכמויות המשקעים. בקיצים האחרונים מתרחשות שריפות יער גדולות בדרום אירופה.

אזורנו מתייבש יחסית במהירות. שינויי האקלים במזרח הים התיכון הביאו לשינויים דרמטיים בכל האזור. יש לזכור שהמלחמה שפרצה בסוריה לפני כ-6 שנים נגרמה בין הייתר מהתייבשות כל אזור הסהר הפורה ואזורים נרחבים בסוריה. הבצורת בסוריה החלה בשנת 2006 ולמעשה נמשכת כמעט ברציפות עד היום. על פי שירותי החיזוי בארה"ב במהלך חורף 2006/7 וחורף 2007/8 ירדו כ-50 אחוז בלבד מכמויות הגשמים הממוצעות בסוריה. יש לזכור שבשנת 2010 רוב תושבי סוריה היו חקלאים וניהול משק המים בסוריה לא היה ברמה גבוהה. באותה שנה לאחר מספר שנות בצורת רצופות נאלצו החקלאים לקדוח ולחפור לעומק של עד 100 מטר בכדי למצוא מים זמינים. כאשר המים הזמינים נעלמו החלה המלחמה.

בישראל הבינו את מצוקת המים בשנים אילו והחלו בהתפלת מים מסיבית. משנת 2005 ועד היום הוקמו 5 מתקני התפלה שתורמים כ-600 מלמ"ק בשנה ( מיליון מטר מעוקב מים בשנה). התפלת המים משמעותה ניהול משק מים בצורה הטובה ביותר והאופטימלית ביותר. אודות להתפלה אנו כיום עומדים על הרגליים, באם לא היו מתפילים מים בצורה שנעשתה כיום היינו עומדים בפני מצוקת מים לכל תושבי ישראל.

ועדיין למרות ניהול יוצא מן הכלל של משק המים לא ניתן לברוח משינויי אקלים מהירים ודרמטיים המתרחשים ממש לנגד ענינו. לפני כעשור בעת שהוקמו מתקני ההתפלה המחשבה הייתה להוביל את המים למרכז הארץ ודרום הארץ. אזורי הגליל והגולן המשופעים בגשמים לא נכללו באזורים אליהם יופנו מי ההתפלה. יש לציין שממוצע הגשמים העונתי באזורים אילו נכון לשנים 1981-2000 עמד על כ-900 עד 1000 מ"מ גשם בשנה. בעשור האחרון הממוצע באזורי הגליל והגולן עומד על 600 מ"מ בלבד ! הגרעון המתמשך לא רק באזורנו אלה גם מצפון לישראל כפי שראינו הביא לירידה תלולה בכמויות המים המגיעות לאזורנו ומכאן לירידה חדה במפלסי המעיינות והמאגרים בעיקר בצפון הארץ. המשמעות היא פגיעה אנושה בערכי טבע בכל הארץ ובעיקר בצפון. כפי שראינו הראשונים לספוג הם החקלאים, אך עלי לומר בבהירות ובחדות המצב רק ילך ויחמיר וצריך להבין שבמשטר אקלימי של התייבשות והתחממות משמעותית באזורנו החקלאות הופכת למקצוע נכחד. כמה שקשה לומר זאת ועוד יותר קשה להפנים זאת זה המצב. מדיניות בת יענה לא תעזור. אז ייתכן שתגיע שנה גשומה כזו או אחרת שתשתפר במעט את מצב משק המים אך אנו צריכים להכיר בעובדה שקו המדבר הולך להצפין במהירות ולכסות את מרכז הארץ ב-30 השנים הקרובות. קו המדבר מוגדר כ-220 מ"מ גשם בשנה. מלבד קו החוף שעשוי לקבל גשמים רבים כתוצאה מהתחממות מי הים באזורים הפנימיים יורגש יובש חמור גם בשנים הקרובות. באם ניקח בחשבון שאזורנו יוסיף להתחמם המשמעות היא אידוי רב יותר ותהליך מדבור מהיר יותר של ישראל.

השלב הראשון שאנו חווים היום הוא בקשה ברשות המים לחיסכון/ יבוש גינות פרטיות, פגיעה בחקלאות. השלב הבא עם המשך מגמת ההתייבשות וההתחממות תהיה חמורה הרבה יותר ותכלול התייבשות העצים והיערות ומכאן שריפות ענק. השלב הבאה הוא מדבור מואץ. בשנת 2050 הצפי הוא לירידה של כ-30 אחוז בממוצע בכמויות המשקעים הארצית ( במקרה הטוב).

" מלחמת עולם" תחזית לחורף הקרוב

על פי המודלים העדכניים, אירופאיים והאמריקאים בישראל עשוי לרדת בין 40-70 אחוז בלבד לעומת הממוצע. קטסטרופה. אין מילה אחרת. ועדיין מדובר במודלים עונתיים שרמת הדיוק שלהם לטווח זה הוא נמוך ועומד על 60-65 אחוז בלבד.

תחזית שלי , תחזית סטטיסטית שפורסמה לקראת החורף הקרוב מדברת על כמויות גשם ממוצע + בצפון, ממוצע במרכז ובצורת בדרום.

ממוצע של שני תחזיות אילו המשמעות היא ירידה של כ-85% מהממוצע. שנה יבשה נוספת.

יש לזכור שבשנים האחרונות אודות לשינויי אקלים אנו חווים קיצוניות במזג האוויר. בקיץ אנו מקבלים גלי חום קיצוניים בתדירות גבוהה יותר . אולם בחורף המשמעות היא לאירועי מזג אוויר קיצוניים שיביאו לכמויות גשם גדולות ולהצפות/שיטפונות. בין גשם לגשם יהיה זמן ארוך עם מזג אוויר יבש ואף חם. המשמעות היא שגם אם נגיע לכמויות קרובות לממוצע אודות " למכות" גשם חזקות באזורנו, עדיין התפרוסת של המשקעים תוביל להתייבשות באזורנו. יש לכך שני סיבות עיקריות. הראשונה, גשם עז היורד בזמן קצר גורם לנגר עלי ( הצפה/ שיטפון) שרובו אינו נספג באדמה ונע לעבר הים. סיבה שניה. ההפוגות הארוכות בין גשם לגשם יגרמו להתייבשות האדמה בקצב מואץ.

מכם גשם, תחזית שבועית, מזג האוויר , תחזית מכ"ם גשם , מזג אוויר , מזג אויר , תחזית גשם , מזג האוויר