תנודות עתיות ביחס המשקעים בישראל
17/07/2020 06:43:36
|
|
|
על תנודה ורדידות: תנודות עתיות ביחס המשקעים בין דרום מערב הארץ וצפון מזרחה והקשרן לשינויים במשטר הלחצים ברום הנמוך נועם חלפון, חיים קותיאל וברוך זיו
נתוני גשם בישראל לא מספקים יותר מדי תגליות עבור כל מי שתר אחרי שינויים אקלימים בתחום זה. על אף מיקומה הרגיש של ישראל באזור מפגש של שלוש רצועות אקלימיות, לא נתגלו בה שינויים משמעותיים בכמויות גשם מאז נפרשה בה רשת התחנות הנרחבת בשנות ה-20 של המאה הקודמת. שינויים אחרים בעיתוי גשם ובעוצמות גשם אף הם לא הגיעו לכדי מובהקות בבחינת תקופות זמן ארוכות. בתחום תפרוסת הגשם לעומת זאת נמצאה תנודה עתית אחת הראויה להסבר והיא תנודת גשם בין דרום מערב הארץ לצפון מזרחה.
תנודה זו זוהתה בראשית שנות ה-90 בהקשר לשינויים שחלו בין שנות ה-60 וה-90 ומסתבר כי היא ניתנת לאיתור גם בעת בחינת תקופת מחקר כמעט כפולה ניתן לראות את יחס כמויות גשם השנתיות בין ממוצעי התקופה 1979/80-1950/1 לתקופה 1975/6-2004/5.מסומנים בשחור שני האזורים שביניהם נבחן יחס גשם. עוטף עזה והגליל העליון המזרחי ,אזורים אלה החליפו את רצועת עזה וצפון רמת הגולן שם ככל הנראה מצויים קטבי התנודה .אך נתוני גשם בהם לתקופת המחקר אינם מלאים) ראוי לציין כי הקביעה המכלילה ולפיה התנודה היא בין צפון הארץ ודרומה איננה מדויקת ומי שיבחן את יחסי גשם בין הגליל המערבי והאזורים הפנימיים בשפלה ובצפון הנגב יגלה כי ביחס זה לא חל כל שינוי. ציר התנודה קשור בין היתר לירידה בתרומה האורוגרפית של הגשם בגליל המזרחי וככל הנראה גם מזרחה משם ברמת הגולן, אלא ששם לא קיימות מדידות לכל אורך 55 השנים שנכללו במחקר. בעזרת מיפוי ממוחשב של כל נתוני גשם החודשיים מאז קום המדינה ועד עונת 2006, נבחן יחס המשקעים בין ערכי הגשם הממוצעים לשני הקטבים הממופים של תנודה זו. ממנו עולה כי ההשתנות הבין שנתית של יחס גשם בין שני האזורים רבה. משום כך למרות מגמות השינוי העולות מתוך בחינת הפרשי המשקעים לשתי תקופות המיצוע, בבחינה שנתית של יחס גשם בין האזורים (באיור 2 ניתן לראות את יחס כמויות גשם השנתיות בין עוטף עזה לגליל העליון המזרחי. הקו השחור העבה מציין את הממוצע האזורים האפורים מציינים טווחי סטייה של מעל סטיית תקן אחת.) לא ניתן למצוא כל מגמת שינוי מובהקת. בגרף לא ניכרת מגמה עקבית של השתנות יחס גשם בין שני הקטבים, אך ניתן לבודד מתוכו שתי תקופות בהן יחס המשקעים נטה במרבית השנים באופן בולט לעבר קוטב אחד של קודקודי התנודה . התקופה המוקדמת מבין השתיים היא 13 השנים בין 1958/9 ו- 1970/1 בהן רק בשני מקרים יחס גשם בין עוטף עזה לגליל העליון המזרחי חרג מגבולות הממוצע לכיוון החיובי וגם אז בסטיות שלא חורגות מ-0.6 סטיות תקן. זאת אל מול 6 חריגות משמעותיות (מעל 0.5 סטיות תקן) לכיוון השלילי ובינן 5 חריגות של למעלה מסטיית תקן שלמה. התקופה המאוחרת יותר היא 13 השנים בין עונת 1988/9 ו – 2000/1 ובה נרשמו רק שני מקרים בהם יחס גשם בין עוטף עזה לגליל העליון סטה מגבולות הממוצע לכיוון השלילי אל מול 7 סטיות לכיוון החיובי ש- 5 מתוכן גבוהות מסטיית תקן שלמה. עיקר המחקרים שחיפשו את ההסבר לתופעה בגורמים הסינופטיים התמקדו במפלסי הרום, בהיותם המפלסים המתואמים ביותר עם כמויות הגשם בישראל. מחקרים אלה הצביעו על שינויים עתיים מסוימים בזרימות הרום המשליכים על שינויים במפלסים הנמוכים, אך אלה ברובם לא היו מובהקים. בנוסף לכך קשה היה לכמת את הקשר בין השינויים בזרימות הרום לשינויים בתפרוסת הגשם בקרקע. המחקר הנוכחי התמקד דווקא ברום הנמוך לאחר שנמצא כי תפרוסת הגשם בישראל קשורה באופן הדוק יותר לתנאי הלחץ במפלסים הנמוכים (בדגש על מפלס 1000 הפ"ס) מאשר במפלסי הרום הבינוני.
בחינת הקשר בין תפרוסת הגשם הסופתית לתנאים הסינופטיים העלתה כי התמקדות הגשמים בהרי הצפון מתרחשת בעת שקעים עמוקים, אז גם הרוח על שני רכיביה וגם ערכי העירבוליות בצפון הארץ מגיעים לשיאם.
לעומת זאת ריבוי משקעים במישור החוף הדרומי נקשר לשקעים רדודים ודרומיים יחסית. שקעים אלה לא מלווים בזרימות דרומיות משמעותיות שיוצרות עדיפות לצפון וההמטרה היא בעיקרה תוצר של קונבקציה, שמידת חדירתה לפנים הארץ מוגבלת.
השאלה הנשאלת היא עד כמה תנודת המשקעים בין דרום מערב המדינה לצפון מזרחה לוותה במגמה מקבילה של שינוי בעומק המערכות ומיקומן.
מציג את העומק השנתי הממוצע של השקעים שנלוו לגשמים בישראל בתקופת המחקר. זאת מתוך דגימת המצבים הסינופטיים היומיים בימי סופות הגשם העיקריות ושקלול תנאי הלחץ היומיים על פי תרומת הגשם.
מתוך האיור ניתן להתרשם כי קיימת מגמה של עליה בערכי הגובה של מרכזי השקעים (במפלס 1000 הפ"ס). הימצאות מגמת עליה בערכי המינימום של מרכזי השקעים איננה בבחינת חידוש ומתיישבת עם ממצאים דומים שנמצאו במרכזים הציקלוגנטיים השונים של הים התיכון. עם זאת מובהקות המגמה מפתיעה כמו גם העובדה כי מקדם המתאם בין עלית הגבהים ובין הזמן עומד על ערך של 0.58!
מגמת עלייה זו, אינה מעידה בהכרח על התרדדות שקעים באותה מידת מובהקות, שכן מהירות הרוח, שהיא המשמעותית לנושא תפרוסת הגשם, נקבעת משיפוע הגובה בין מרכז השקע ושוליו ולא מערך מינימום הגובה עצמו.
אם בוחנים את עומק המערכות לפי השיפוע הממוצע של הגובה בין ישראל לבין מרכז השקע בעת גשם מגלים שתופעת ההתרדדות פחות משמעותית וזאת בשל עליה מסוימת בגובה המפלס גם בשולי השקע, אשר מקזזת חלק מסוים מעלית גובה המוקד. מזג אוויר בישראל תחזית מזג אויר . מזג אויר , תחזית מזג האוויר בישראל. תגיות: גשם, תפרוסת גשם ,סוער, ממוצע שנתי, ,מכם עננים ,גשם בארץ ,גשם בארץ, גשם בישראל, גשם במזרח ,גשם בגולן, גשם ברמת הגולן ,גשם בצפון , גשם בגליל, תקופות גשם, גשם בהרי הצפון ,נתוני גשם, מכ"ם גשם israelweather.co.il |
מזג אוויר בישראל מכם גשם, תחזית מזג אוויר , מצב הים, תחזית גשם, מכם גשם , מזג אוויר . תחזית מזג האוויר מזג אוויר מצב הים , אוויר מכם , תחזית מכם , מכ"ם גשם , מזג אוויר מכ"ם גשם , מכם גשם תחזית מזג אוויר מכם גשם , מזג אוויר מכ"ם גשם ,האוויר מכם גשם , האוויר מכ"ם גשם מזג אוויר , מכ"ם הגשם , מזג אויר , מכ"ם מזג אוויר, תחזית גשם, מזג אוויר , מזג האוויר מזג אוויר מכ"ם, מזג האוויר , מזג אוויר , מזג אוויר' תחזית מזג אויר , תחזית מזג האוויר . מזג אוויר בתל אביב, גשם. . מכם גשם , גשם , מזג אוויר , מזג האוויר, תחזית מזג אויר, מזג אוויר - מכם , גשם . תחזית מזג אוויר: מזג האוויר תחזית גשם -מזג אויר תחזית מזג האוויר מכם גשם - גשם מזג אויר, תחזית מזג אוויר, תחזית מזג האוויר, מזג אוויר - גשם, תחזית ,מזג אוויר, מזג האוויר, תחזית מזג אוויר ,מזג האוויר, תחזית מזג אוויר , תחזית מזג אוויר תחזיות ,תחזית מזג אוויר תחזית מזג האוויר . תחזית מזג אוויר , מכם גשם . מכם מזג אוויר, מכם גשם , מזג אוויר ,מזג אוויר תחזית גשם, מכ"ם מזג אוויר, מכם גשם , מכם גשם ,מכ"ם , מכם גשם- מכ"ם גשם- גשם - מכם גשם -מכ"ם הגשם , מזג אוויר ,מזג אוויר -מכ"ם גשם תחזית מזג אוויר . ,תחזית מזג האוויר - מזג האוויר ,מזג האוויר : גשם , תחזית מזג האוויר · מזג האוויר . מכם גשם ,תחזית גשם, תחזית גשם , מכ"ם גשם |
|
|
|
|
