רצועות אקלים עולמיות-סוגי צמחיה וקרקע
הגדרות
צומח:
הביטוי של הצמחים על פני השטח,נוף הצמחים של אזור מסוים. הצומח הוא ביטוי לתנאים בהווה ולתהליכים קצרי טווח,בסדר גודל של חיי הצמחים (שבועות עד כמה אלפי שנים).
צמחייה:
סוגי המינים.צומח נבנה על ידי צמחייה.צמחיה היא ביטוי של תהליכים בקנה מידה גיאולוגי (אלפי שנים עד מאות מיליוני שנים).צמחיה הם יצורים נייחים ולכן התלות שלהם בגורמי סביבה היא מוחלטת.תכונות הצמחים הם ביטוי חזק לתנאי השטח.גורמי הסביבה פועלים על הצמחים בקנה מידה שונים.

אחד הגורמים עיקריים שמשפיעים על צמחיה היינו סוגי האקלים ועובי הקרקע שקשור גם הוא באקלים.
גורמי אקלים עיקריים שמשפיעים על צמחים הם משקעים וטמפרטורה.טיפוס האקלים נקבע עפ"י הקרינה שמגיעה באותה נקודה.הצמחים תלויים בעיקר בגורמי אקלים,גם הצומח מסודר בחגורות רוחב.חגורת יער הגשם הטרופי,חגורת המדבריות,אזור ים תיכוני (חלק מהחגורה הממוזגת),מדבריות הקרח הארקטים (בעיקר אנטרקטיקה) אין בהם צמחים כלל (לצמחים אין מים כיוון שהכול קפוא).

 

עובי הקרקע בעולם ובישראל תלות באקלים
עובי הקרקע מושפע ישירות מהאקלים,ככל שיורדים יותר גשמים בסלעים מתבלים יותר ונוצר קרקע.באזורי מדבר יש מיעוט גשמים עם טמפ גבוהות הגורמות לבלייה איטית של הסלע.המלחים נשארים סמוך לקרקע ,אינם נשטפים בגשם שאינו יורד.המלחים ואינם מאפשרים התפתחות צומח ובצורה הזו גם קטנה הבלייה הביוגנית.

עובי הקרקע -סוגי אקלים:
1.אקלים ארקטי מדברי קר אין הרבה משקעים והתוצאה מעט קרקע לצמחיה
2.אקלים ממוזג בו יש יערות מחטניים עובי הקרקע גדול יותר,כולל את האקלים הים תיכוני.
3.אקלים מדברי אין הרבה משקעים התוצאה מעט מאוד קרקע-עובי הקרקע דומה לזה באזור הארקטי.
4.אקלים סוב-טרופי (סוואנה) עובי קרקע גבוה יותר מהמדבריות או נמוך יותר מזה שבאקלים הממוזג שוב כתוצאה ישירה של ירידת משקעים.
5.אקלים משווני-יערות גשם.באזורים הטרופיים כמויות המשקעים הם הגבוהות ביותר בכדור הארץ ועל כן עובי הקרקע הוא העבה ביותר.
יש לציין שהמים הרבים מאפשרים למגוון בעלי חיים לחיות באזורים אילו דבר שתורם אף הוא לעובי הקרקע באזורים אילו.

עובי הקרקע בישראל:
האזורים בהם עובי הקרקע בישראל הוא הגבוה ביותר הם בצפון הארץ ובעיקר בעמק בית שאן,מאידך האזור בו יש מעט מאוד קרקע באילת.באילת המחסור בגשמים יצר פלטת מלח מתחת לקרקע,ירידת הגשמים המעטה באזור אילת אינה מצליחה להמיס את שיכבת המלח בתוך הקרקע.
בדומה לאילת כך באזור ים המלח מיעוט המשקעים יוצר מצב בו הר סדום (הר מלח) מתרומם טקטונית והגשמים המעטים היורדים באזור זה,כ-50 מ"מ גשם בשנה,אינם מצליחים להמיס את הר המלח.

 

אופק הוא שכבת קרקע מקבילה לפני השטח ,בעלת תכונות המייחדות אותה שמבדילות אותה מאופקים השונים הנוצרות בהדרגה לאורך זמן בתנאי סובב נתונים. 
סוגי האופקים של הקרקע:
התכונות של האופקים מתייחסות לתהליכים מקומיים וכן לכמה חומר נכנס לי מבחוץ.
אופק O:
אופק אורגני.הלמעלה שלו מתייחס לחומר כלומר:עלים ,ענפים,חומר אורגני לא מפורק.מתחתיו יש "רכבובית" שהוא חומר אורגני מפורק.לפעמים אופק O לא מוגדר כחלק מהאופקים של הקרקע.
אופק A:
אופק שטיפה,נשטפים ממנו מומסים ומוצקים.באזורים לחים יש הפרדה אופק A מחולק ל-A ו-E (ההגדרה משתנה בין אזורים). 
האופק מכיל גרגירים של חול וסילט גס,אפשר למצוא בו שברי סלע (אם הוא נמצא בתחתית מדרון למשל).כלומר,האופק מאופיין בכל גדלי הגרגר. אופק A שונה בתנאי האקלים- בתנאים לחים נקבל אופק עם הרבה חומר אורגני (נקרא אופק A אורגני). 
העובי שלו תלוי בתשומות האורגניות והאנ-אורגניות ,הכוונה בעיקר לאבק.באזורים צחיחים מקבלים אופק A ויסיקולרי.כלומר,מבדילים בין אופק A באזורים לחים לאופק A באזורים צחיחים. 
אופק B:
צבירה.שם נצברים בו מומסים ומוצקים.אופק דק גרגר לעומת אופק A שמתאפיין בכל גדלי הגרגר (צובר את מה שנשטף-חרסיות,תחמוצות שונות,תצבירים). גדלי הגרגר הוא לרוב חרסית,סילט דק.גם פה העובי והצבע משתנים בהתאם לתנאים.בגלל תכולת החרסיות והתחמוצות אופק B הוא המקום האידיאלי לבתי השורשים. 
אופק C:
אופק מעבר לסלע מקור- ולכן הוא מכיל את כל גדלי הגרגר (סלעים קטנים,חצץ,חול,סילט וחרסית). 
באופק A יש בעיקר מחול ועד חרסית ובאופק C הנוכחות של סלעים גדולים תהיה יותר משמעותית.יש המכנים אופק זה בשם "רגוליט" - חומר הטרוגני ובלתי מלוכד.

סוגי הקרקע-תנאי אקלים   
אקלים-הגורם הכי משמעותי מבין כל הגורמים. ניתן לראות זאת בחתכים של שיעור בלייה על פני החגורות השונות.האקלים משפיע על:
1.תנאי רטיבות:משקעים,לחות (תנאי שטיפה).
2.טמפרטורה:תגרום להתאדות,נוכחות/אי נוכחות של בעלי חיים,תהליכים ביוגניים (באזורים חמים מדי לא נקבל צמחייה),חדירת כפור-שכבה קפואה בקרקע מגבילה נוכחות צמחייה.
3.רוח:סחיפה,הצטברות אבק.הרוח מסיעה את האבק שמגביר את יצירת הקרקע.ברמה הגלובלית אפשר לראות שהקשר בין אקלים וסוג הקרקע הוא החזק ביותר.יש אזורי אקלים שמאופיינים בקרקע מסוימת.

פרופיל הקרקע כפונקציה של אקלים:
1.פרופיל שטוף מעט באקלים צחיח:צבעים בהירים,מעט קרקע,היווצרות תצבירים.אופק C עבה באפן יחסי 
2.פרופיל שטוף היטב באקלים גשום:צבעים הנגזרים מנכחות הצומח,אין תצבירים.אופק B עבה באפן יחסי 
3.העובי היחסי של האופקים (A,B,B) יהיה שונה לפי האקלים.אקלים לח-עובי הצבירה (B)הוא המשמעותי ביותר,בעוד שאופי C יהיה יחסי דק.זאת לעומת אזור צחיח בו אופק C עבה באופן יחסי.
4.אין תהליכי שטיפה שגורמים להצטברות של אופק B עבה,אבל יש תהליכים של לחות בתת הקרקע במעודדים המשך יצירה באופק C.כלומר:יש הבדל ביחס בין B ו-C בין אקלים צחיח לאקלים גשום. 
הגורם הביוטי:
תשומת החומר האורגני לקרקע,פירוק מכאני של קרומים,ערבוב והעברת חומרים בתוך גוף הקרקע,תוספת CO2 כתוצאה מתהליכי נשימה.
תופעת הביו-טורבציה:

המושג רלוונטי לסלע שעדיין אינו מוצק,וכן עבור קרקע.הכוונה היא לערבוב החומר בין האופקים. 
א.ערבוב בין אופקי הקרקע
ב.העלאת חומרים (הן חומרי בלית והן מלחים) משכבות קרקע עמוקות אל פני השטח.
ג.יצירת "צנרת" לחדירת מים לעומק.
גורם ביוטי כולל את הצמחים- ויש תוספת משמעותית של CO2 לקרקע- משפיעה על ההמסה של הסלע בקרקע.
תבליט: 
מכתיב את עוצמת תהליכי הסחיפה,את כמות המים שמחלחלת בקרקע ואת תנאי הניקוז.
שרשרת קרקעות :
התפתחות של רצף קרקעות שונות כתלות במיקומן במדרון.גידוע של קרקע בחלקו התלול של המדרון וצבירה באופק A במורד.
לפעמים לא מוצאים את אופק A כי הוא נשטף לתחתית המדרון.באזור המעלה נקבל תנאי שטיפה טובים וכמעט אין יצירה של נגר.
בתחתית מדרון נמצא לפעמים קרקע בתנאים מחזרים.תנאי ניקוז גרועים במורד מדרון (או במקום אחר) יביאו ליצירת קרקעות בתנאים מחזרים.אלו קרקעות בעלי גוונים אפורים,אפרפרים,כחלחלים ולעיתים צהבהבים.מדובר על אזור עם ניקוז מוגבל,מי תהום גבוהים. 
זמן: 
מכתיב את הקצב (הבגרות של קרקע תתבטא בהבדל בין האופקים.קרקע צעירה תהיה יותר הומוגנית).ההפרדה בין השכבות מתבטאת בבגרות הקרקע (כל אופק נוצר בתהליך שונה).
פליאוסול=קרקע קדומה שתהליך היצירה שלה נפסק .שינוי בתנאי הסביבה ,שינויי אקלים עשוים לגרום ליצירת פליאוסולים. 
פעילות האדם
האדם יכול להתערב בפרמטרים שונים.
א.הוא יכול לגרום לגשם חומצי שמשפיע על הרכב הקרקע ונוכחות צומח.
ב.הוא יכול לכרות יערות (השפעת צמחיה על תהליך ההיווצרות).
ג.שינוי טופוגרפי- טרסות שמונעות התפזרות אחרת במצב טבעי.זיהום מים,חריש (ערבוב קרקע),דשנים שונים.

 

רצועות אקלים-סוגי צמחיה
טונדרה:
ממוקם בחלק הצפוני של כדור הארץ,אקלים הקוטב,מאופיין בטמפרטורות נמוכות מתחת לאפס ברוב ימות השנה,שלג עד מכסה את הארץ.חגורת הצומח הראשונה בבואנו מהקטבים לקו המשווה.אזור מכוסה צמחים.ירוק בקיץ ומכוסה שלג בחורף.קיפאון בקרקע בעומק די קרוב לפניי הקרקע,ולכן הצמחים נמוכים ואין עצים (לצורך קיום עצים נדרש עומק קיום והרי הקרקע קפואה).האזור פורח בקיץ במשך 3 חודשים בשנה:יוני-יולי-אוגוסט. 
טאיגה:
רצועת אקלים מדרום לחגורת הקוטב,מדובר באקלים יערות קר בו עונת הקיץ קצרה עם טמפרטורות נמוכות אך מעל לאפס.חורף אורך קר ומושלג.אזור שכבר יותר קרוב לקו המשווה וכבר ניתן למצוא עצים.העצים נמוכים בין 2-3 מטרים אשר מפוזרים בצורה רחבה.גם באזור זה יש קיפאון בתת הקרקע העומק הוא מעל 3 מטר.משך עונת הגידול ארוך יותר.חלקים גדולים מסיביר-רוסיה הם טאיגה.מה שחוסם את כמויות הגידול אלו הטמפרטורות הנמוכות ולא כמויות המים. 
אזור ממוזג:
רצועת אקלים ממוזג מתאפיין בעונת קיץ חמה,עונת חורף קרה ומושלגת.משקעים יורדים בעל ימות השנה.האקלים הים תיכוני נימצא בחלק הדרומי ביותר של חגורת אקלים זו ורק לצד מאגר מים גדול ממערב (מזרח הים התיכון,אזור קליפורניה)שם הקיץ חם ויבש והחורף קריר וגשום.צומח האזור הממוזג,עצים גבוהים.בין הצמרות יש "חורים".יש שני סוגים עיקריים של יערות:
1.יער מחטניים שהם עצים גבוהים וצרים,בחורף בתנאי טמפרטורה נמוכים.עצי המחטניים הם ירוקי עד למרות שנמצאים בחלקים הצפוניים של החגורה הממוזגת.
2.יער רחבי עלים שהם עצים רחבי עלים,למשל עץ אלון.היערות שולטים באזורים החמים הדרומיים. 
רצועת אקלים מדברי
מאופיינת בטמפרטורות גבוהות מאוד בשעות היום,נמוכות בשעות הלילה,מיעוט משקעים בכל השנה.האזורים בהם הצומח הוא חד עונתי,רק לאחר גשם לתקופה קצרה.
רצועת אקלים טרופי:
מאופיין בגשמים חזקים היורדים בכל ימות השנה בעיקר בשעות אחר הצהריים,טמפרטורות גבוהות בכל השנה.המיקום של אקלים הטרופי הוא משני חצאי קו המשווה (צפון-דרום) כאשר בקצוות האזורים עשויים להתרחש שנות בצורת מידי פעם בהשפעת חגורת המדבריות ולפגוע בצומח באזורים אילו.
ערבות עשב ממוזגות:
1.סוואנה-באזורים אילו יש עשבים רב שנתיים כמויות המשקעים השנתיות גדולות מאוד.בשנה יורדים כ-300 מ"מ גשם לפחות.הטמפרטורות גבוהות יחסית כל השנה ונעות בשעות היום בין 27-18 מעלות,בשעות הלילה 22-10 מעלות.
2.יער גשם טרופי (ג'ונגל)-דרום אמריקה,אפריקה,מדגסקר,דרום מזרח אסייה.נוף שמאופיין בצומח רציף וצפוף.הנוף בגובה 40 מטר  כאשר לעיתים יש עצים שמגיעים עד 80 מטר.

גורמים נוספים המשפיעים על הצמחיה
בנוסף לחגורות העולמיות יש גורמים מקומיים שמשפיעים למשל רכסי הרים שיוצרים צל גשם או יוצרים ריבוי גשם לדוגמא:הרי הימלאיה. 
אזורים ים תיכוניים:

נקראים על שם אגן הים התיכון.באזור הזה נכנסת לשון ים ענקית ,הים התיכון,ומאפשרת חדירה של גושי עננים לתוך היבשת בעונה הקרה.ים תיכון הוא הים הכי חם בעולם ויוצר הרבה אדי מים.אקלים הים התיכון הוא חם ויבש בעונת הקיץ ללא משקעים,הגשם יורד בעיקר בעונת החורף.

אזורי הצמחייה של ארץ ישראל:
מיקום ישראל מצפון לדרום מאפשר בה קיום של מספר סוגי אקלים,כתוצאה מכך יש בישראל מגוון צמחייה רב.
הצמחים מגיבים בצורה ישירה לאקלים,בארץ יש צמחים ממוצאים שונים:
1.סהרו ערבי (רותם)
2.צמחים ים תיכוניים ,האזור שמצפון לקריית גת הוא ים תיכוני מבחינה אקלימית.
3.אירנו-טורני אזור הר הנגב,דרום הר חברון.
4.חדירה של צמחים ממזרח אסיה שחדרו לאורך הבקע הסורי-אפרקאי נמצאים בעיקר בנאות המדבר מהכנרת ודרומה.
5.אקלים ים תיכוני:אזור הצומח העיקרי נקרא חורש.עלים קוצניים.אלון מצוי היינו העץ השולט בחבל הים תיכוני. 
6.הר החרמון:בגלל גובהו של הר החרמון,2248 מטר בשליטה הישראלית ישנו מגוון צומח על פי הגבהים:
א.עד גובה 1250 מטר רצועת החורש הים תיכוני בדומה לזו שקיימת בהרי ישראל:גליל,שומרון,יהודה,כרמל.
ב.בין הגבהים 1250-1900 מטר רצועת החורש הספר הררי המאופיינת ביער דליל,עצים נשירים.
ג.מעל לגובה 1900 מטר רצועת הצומח כרקוצי ובה יש מאות מיני צמחים נמוכים שאינם גדלים בשום מקום בארץ מלבד החרמון הגבוה.
חגורת מעבר:בין חבל הצומח הים תיכוני לחבל הצומח המדברי.האזור המדברי מאופיין בנופי צומח לא רציפים.הטופוגרפיה משפיעה על הימצאות צמחים.