|
שינויים אקלימיים בישראל-Supercell מהם השינויים האקלימיים שחלו בארץ ישראל בעבר, הווה ובעתיד? 1. מבוא 2. אקלים בארץ ישראל
א.גורמים עולמיים המשפיעם על האקלים בישראל
ב.הגורמים המקומיים המשפיעים על האקלים בארץ
ג.מאפייני המזג אויר בארץ
ד.איזורי אקלים והאקלים האופיינים
3. גורמים המשפיעים על שינויי האקלים
א.אפקט החממה
ב.שינויים באלבדו
ג.שינויים בעוצמת קרינת השמש
ד.השפעת התפרצויות געשיות על האקלים
ה.השפעת העיר על האקלים 4. שינויים אקלימיים בישראל בעבר הווה ועתיד
א.שינויים אקלימיים בעבר:
ב.שינויים אקלימיים בארץ ישראל בתקופות גיאולוגיות והיסטוריות:
ג.אקלים בישראל בתקופת הפלייסטיקן
ד.אקלים בישראל בתקופת ההולוקון
ה.שינויים אקלימיים במאה ה-19 ו-20:
ו.שינויים אקלימיים בעקבות הקמת סכר אסואן
ז.שינויים אקלימיים בצפון הנגב
ח.שינויים אקלימיים החזויים בעתיד 5. סיכום 6. ביבליאוגרפיה בחרתי בנושא שינויי אקלים בארץ ישראל מפני שהנושא הזה מאוד מעניין אותי. מטרת העבודה היא להראות את השינויים האקלימיים שהתרחשו בארץ ישראל ולנסות לחזות את העתיד של האקלים בישראל. הנושא חשוב מפני שלאקלים יש השפעה ניכרת על החיי יום יום. שינויים קיצוניים באקלים ישפיעו על החקלאות, בריאות הציבור ועל הכלכלה.
בתחילת העבודה התיחסתי לאקלים בישראל כפי שהם היום. בהמשך העבודה הסברתי מה משפיע על שינויי האקלים. הפרק הרביעי עוסק בשינויים האקלימיים שהתרחשו בעבר, בהווה ושיתרחשו בעתיד.
גורמים עולמיים המשפיעם על האקלים בישראל:
הרוחב הגיאוגרפי: מיקומה הגיאוגרפי של ארץ ישראל, בין 30°29 ל-20°33 מצפון לקו המשווה, משייך אותה לאזור הסובטרופי. זהו אזור מעבר בין האקלים הממוזג ובין האקלים הטרופי. הוא מאופיין בטמפ´ גבוהות. ארץ ישראל מושפעת מקירבתה למדבריות הסובטרופיים בדרום והאקלים הגשום \ גשום למחצה שבצפון.בגלל מיקומה הגיאוגרפי מושפעת א"י משתי מערכות עולמיות: מהרוחות המערביות, ודרומה להן- הרמה הברומטרית הסובטרופית. הרמה הסובטרופית נוצרת כתוצאה משקיעת אויר חם שמקורו בקו המשווה. האויר החם שם עולה ופונה צפונה ודרומה ונאלץ לשקוע באזורים המגיעים עד לקו הרוחב °40, האויר ששוקע מתחמם ומתיבש ומכאן אופי אקלימו של הקיץ בא"י. בחורף מדרימים אזורי שקיעת האויר עד לקו הרוחב-°10, עם "תנודת השמש דרומה, והן "פנויים" לכניסתם של הרוחות המערביות. רוחות אלו הנושבות בכל ימות השנה באזורים ממוזגים, בקוי הרוחב: °50 - °60, נושאות עימן שקעים ברומטרים, שהם המקור העיקרי לגשמים בא"י.
הגורמים המקומיים המשפיעים על האקלים בארץ:
הגורם הראשון הוא מיקום ישראל.ישראל מצוייה באזור מעבר האקלים המדברי שבדרומה לאקלים הים תיכוני שבצפונה. אפשר להבחין בארץ בחמישה אזורי אקלים עקריים: מישור החוף, השפלה ורגלי ההר, ההרים, המדרונות המזרחיים של ההרים, העמקים ועמק הירדן. בכל אחד מהאזורים האלו ישנם תת-חלוקה. למשל בהרים מבחינים בין ההרים הגבהים (צפון רמת הגולן, חרמון, גליל העליון, רכס שומרון והר הנגב) לבין ההרים הנמוכים דרום רמת הגולן, הגליל התחתון ורכס הכרמל). כמו כן באזורי האקלים ניקרים ההבדלים בין הדרום לצפון. למשל מבחינים בין צפון אזור עמק הירדן (עמק החולה ועמק יזרעאל) לבין מרכז עמק הירדן (בקעת כינרות, עמק בית שאן, בקעת הירדן) לבין דרום עמק הירדן ( ים המלח והערבה) שלושה גורמים יוצרים את מגוון האקלים. ההבדל העיקרי בין האזורים הצפוניים לדרומיים של ישראל נובע מכך שמרכזם של מרבית השקעים הפוקדים את מזרח הים התיכון בחורף נמצא בצפון מזרח הים התיכון. לכן מרבית הגשמים שיורדים בארץ הם בחלקים הצפוניים מכיוון שהם יותר קרובים למרכז השקע. הנגב זוכה למעט גשמים בשל ריחוקו מהשקעים. כאשר השקע עמוק במיוחד, הנגב ואפילו אילת מקבלים גשמים.
הגורם השני הוא טופוגרפיית הארץ. באופן כללי במקומות הגבהים קר יותר ולכן הם מקבלים יותר משקעים. כמו כן קיים שוני בין כמות המשקעים במורדות המזרחיים למורדות המערביים. ההסבר לכך- כאשר אוויר לח ובלתי יציב נכנס לאזורינו ממערב ועולה להרי המרכז הוא מתקרר ומתעבה לעננים ברום של 800-1000 מ´. מרום זה ואילך האוויר רווי ובעלייתו הוא מתקרר פחות בערך כ-0.6 מע´ במקום 1 מע´ לכל 100 מ´ (עיקוב ההתקררות נובע מחום כמוס הקשור בהתעבות טיפות הענן והגשם). כאשר האוויר יורד במורדות המזרחיים של הרי יהודה הוא מתחמם ומתייבש ואז מתחמם בקצב של 1 מע´ לכל 100 מ´. התוצאה היא שבאותו גובה מעל פני הים חם יותר במורדות המזרחיים של הרי יהודה לעומת המורדות המערביים. לתופעה זו קוראים "אפקט פן".
הגורם השלישי הוא הקרבה לים. הבריזה, למשל, מורגשת בעיקר לאורך רצועת החוף, והיא ממתנת את הבדלי הטמפ´ בין היום ללילה. הבריזה גורמת לכך שבקיץ מצוייה עננות באזור החוף יותר מאשר בהרים. כמו כן הלחות היחסית יורדת ככל שמתרחקים מהים.
מאפייני מזג אויר בארץ:
קיץ: מערכת הרום הבולטת ביותר באיזורנו בקיץ היא הרמה הסוב טרופית. שקיעת אויר מהרמה מונעת התפתחותו של מזג אויר פעיל ולכן בד"כ לא יורד גשם בקיץ. בתקופת הקיץ, נוצר שקע המונסון מעל הודו, והוא שולח אלינו אפיק. אפיק זה נקרא האפיק הפרסי. הוא שוכן במזה"ת במשך כל הקיץ. האפיק מזרים לישראל אויר מהים ולכן מישור החוף סובל מלחות גבוהה (לפעמים מגיע ל-90%) אבל יחד עם זאת ממתן את הטמפ´.
סתיו: בסתיו מדרימה הרמה הסוב טרופית ברום, ואת מיקומו של האפיק הפרסי תופס מדי פעם אפיק ים סוף. מקור האפיק הוא בשקע באזור סודן. כאשר קו האפיק מצוי ממערב לאזורינו הוא גורם לזרימות דרומיות ודרומיות מזרחיות. במצב כזה עולות הטמפ´ ואובך רב מכסה את השמיים. המצב שונה לגמרי כאשר קו האפיק מצוי ממזרח. במצב כזה ישראל מושפעת מזרימות צפוניות וצפוניות מערביות ומורגשת ירידה בטמפ´ ונוצרים ערפילים בשעות הלילה.
חורף: הרמה הסוב טרופית נסוגה לגמרי וישראל מושפעת ממערכת סינופטית אחרת – הרמה הסיבירית. לאורך חופיו הצפוניים של הים התיכון נוצרת חזית, ושקעים פוקדים את איזורינו. השקע הקפריסי הוא השקע שמשפיע לרוב על איזורינו (85% מהמשקעים שיורדים בישראל מקורם בשקע זה). השקע הזה נוצר בד"כ באזור יוון ואיטליה ונע לאורך החוף לאזור קפריסין. שם הוא מתעמק עקב הטופוגרפיה המיוחדת של אותו איזור. השקע מורגש באיזורינו כבר שהוא ביוון (חזית חמה). במצב כזה ישראל מושפעת מזרימות דרומיות ומורגשת עלייה בטמפ´. כשהשקע מגיע לאזור קפריסין, חודרת לישראל חזית קרה וגשם יורד. ככל שהשקע עמוק יותר, מזג אויר סוער יותר ותפרוסת הגשם רחבה יותר. לעתים השקעים "בורחים" צפונה לטורקיה ואז גשמים מקומיים קלים יורדים בצפון הארץ.
אביב: האביב חותם את תקופת הסערות הקרות של החורף ושקעים כדוגמת השקע הקפריסי הולכים ופוחתים. בעונה חוזר אפיק ים סוף כמו בסתיו. בתקופת האביב אופייניות השקעים השרביים. השקע נוצר באזור הרי האטלס ונע לאורך החופים של צפון אפריקה ומגיעים במהירות רבה לישראל. השקע בד"כ מביא עמו חול ואבק (סופות חול מתחוללות ברחבי הארץ) מסהרה והטמפ´ עולות בצורה משמעותית (כ-5-10 מ"צ מעל הממוצע). עם עליית השקע לים, חודרת לישראל לחות שגורם להתפתחות עננים ואף יורדים גשמים קלים. הטמפ´ צונחות בכ-10-15 מ"צ תוך זמן קצר.
איזורי אקלים והאקלים האופיינים:
איזור מקום גובה מעל פני הים מרחק מהים התיכון (אוירי) *כמות משקעים שנתית ממוצעת *טמפרטורה ממוצעת
ינואר, אוגוסט סוג אקלים
עמק חולה
כפר בלום 75 מ´ 40.5 ק"מ 524 מ"מ °33.4 °16.4 ים תיכוני
בקעת כינרות דגניה א´ - 200 מ´ 60 ק"מ 419 מ"מ °36 °18 ים תיכוני
גליל עליון הר כנען 900 מ´ 42 ק"מ 712 מ"מ °29.1 °9.2 ים תיכוני
גליל תחתון נצרת 460 מ´ 30 ק"מ 653 מ"מ °29 °12.5 ים תיכוני
עמק יזרעאל כפר יהושע 50 מ´ 26 ק"מ 537 מ"מ °32.3 °16.6 ים תיכוני
כרמל דלית אל-כרמל 450 מ´ 11 ק"מ 767 מ"מ °27.3 °12.6 ים תיכוני
מישור החוף (צ) חיפה, מפרץ מ´4 0 540 מ"מ °31 °17 ים תיכוני
שפלה
בית דגן 60 מ´ 10 ק"מ 552 מ"מ °30.9 °17.9 ים תיכוני
מישור החוף (מ) תל-אביב 4 מ´ 0 523 מ"מ °29.3 °17.3 ים תיכוני
בקעת הירדן שדה אליהו - 160 מ´ 61.5 ק"מ 407 מ"מ °37.4 °17.7 צחיח למחצה
הר שומרון אריאל 520 מ´ 37.5 ק"מ 598 מ"מ °27.8 °13 ים תיכוני
מישור החוף (ד) נגבה 30 מ´ 13 ק"מ 478 מ"מ °30.8 °17.4 צחיח למחצה
הרי יהודה ירושלים 755 מ´ 60 ק"מ 553 מ"מ °28.6 °11.7 ים תיכוני
צפון הנגב באר שבע 280 מ´ 48 ק"מ 206 מ"מ °32.7 °16.4 צחיח\ צחיח למחצה
ערבה
סדום -400 מ´ 90 ק"מ 61מ"מ °38 °20 צחיח
הרי הנגב הדרומי אילת 12 מ´ 210 ק"מ 31 מ"מ °39 °20.8 צחיח
*כמויות המשקעים והטמפרטורות מתיחסים לשנים: 1961-1990, על פי נתונים של השירות המטיאורולוגי.
אפשר לחלק את הגורמים לשתי קבוצות – האחת שינויים שנגרמים על ידי מעשי האדם ושינויים טבעים.
אפקט החממה:
כמחצית מקרינת השמש המגיעה לכדה"א חודרת מבעד לאטמוספירה ומגיעה לפני הקרקע. החום הנבלע על ידי האדמה מוקרן חזרה אל האטמוספירה כקרינה תת אדומה, אולם לא כולה נפלטת חזרה אל החלל. העננים, הפחמן הדו חמצני וגזים אחרים באטמוספירה בולעים ומחזירים קרינה זו. כך נשמר חומה של שכבת האטמוספירה המפרידה בינינו לחלל. זהו אפקט החממה. האטמוספירה מתפקדת כחממה- העננים והפחמן דו חמצני בדומה לזכוכית של חממה, מונעים את יציאתו של החום.
ללא פחמן דו חמצני ועננים, טמפרטורת כדה"א היתה נמוכה ב-30 מעלות צלזיוס- העולם היה קפוא וחסר חיים.
העלייה המתמדת של הפחמן הדו חמצני וזיהום אויר מגדיל את השפעת אפקט החממה. אם כמות הפחמן הדו חמצני לא תופחת, כדה"א צפוי להתחמם בין 4-10 מעלות מעל הממוצע שיביאו לשינויים אקלימיים בכל העולם כולל ישראל. איור זה מראה את המרחק של הטמפ´ מהממוצע לאורך השנים 1880-2000.
אפשר להבחיון במגמת עלייה שכנראה תימשך. שינויים באחוזי האלבדו:
אלבדו הוא שיעור החזרת הקרינה של השמש מפני השטח כחלק מהקרינה שהגיע אליהם. שיער האלבדו של פני השטח מושפע מזוית הקרינה של השמש (משתנה לאורך שעות היום), מהלחות בפני השטח , מטיב הצמחייה שמעליו וכן מצבעו של המשטח. צבעים בהירים מחזירים היטב את קרינת השמש, בעוד שצבעים כהים "בולעים" את הקרינה. לפיכך ככל שפני השטח ירוקים יותר, לחים יותר ובעלי צמחייה מגוונת יותר (השוברת את הקרינה ומונעת ממנה לחזור לאטמוספירה) , כך עולה שיעור הנבלעת ע"י פני השטח. הקרינה הנבלעת זמינה בשתי צורות: אם פני השטח יבשים האנרגייה תתבטא כחום מוחש וטמפ´ השטח תעלה; אם פני השטח לחים האנרגייה הנבלעת תופנה בחלקה לחום מוחש וחלקה יופנה לאידוי הלחות, שתועבר לאטמוספירה כחום כמוס. חום זה יפלט לאטמוספירה בתהליך התעבות. עלייה בכמות האנרגייה הזמינה לפני השטח בשתי צורותיה משמעותית לשכבת האטמוספירה התחתונה.
השינויים אינם רק בשטפי הקרינה מפני השטח (אלבדו), אלה גם משטפי הלחות והמזהמים השונים וכן בחספוס השטח. תהליך זה של אנטי מידבור, יכול להשפיע על השינויים לאורך זמן בפרמטרים אקלימיים של שכבת האטמוספירה התחתונה: שינוים במשטר הטמפרטורה; לחות ולחץ אויר ובעקבותיהם עשויים לחל שינויים ביציבות האטמוספירה שישפיעו על מערכות סינופטיות בחורף ועל כמויות המשקעים. שינויים בעוצמת קרינת השמש:
שינויים בעוצמת קרינת השמש הניצפת כיום מזעריות ומגיעים רק עד עשירית האחוז בשנה אחת. אולם אפשר שבעבר חלו שינויים גדולים יותר. חוקרים מעריכים שירידה של אחוז אחד בעוצמת קרינת השמש תגרום לירידה של מעלה אחת בטמפ´ פני כדה"א.
בשנות ה-20 הציע האסטרונום והפיזיקאי הסרבי מילוטין מילנקוביץ´ תאוריה שמקשרת בין תנודות האקלים לשינויים במסלול כדה"א סביב השמש. על פי תאוריה זו, שינויים מחזוריים בזוית הנטייה של ציר הסיבוב של כדה"א ושל האלפטיות של מסלול התנועה גורמים לשינוי מחזורי בעוצמת קרינת השמש המגיעה לכדה"א.
ציר הסיבוב של כדה"א נע בתנועה מעגלית הדומה לסביבון, החוזרת על עצמה פעם ב-22,000 שנים. כיום בחודש ינואר נוטה הציר מהשמש מהשמש והלאה, לכן בכדור הארץ הצפוני שורר חורף. אולם בעוד 11,000 שנה, בחודש ינואר ייטה ציר הסיבוב לעבר השמש, ובחצי הכדור הצפוני ישרור קיץ. זוית ציר הסיבוב מושפיע על שינויים העונתיים, וככל שהיא קטנה יותר, קוטנים ההבדלים בין החורף לקיץ. ציר הסיבוב של כדה"א מתווה קונוס, וזוית הנטייה שכיום היא 23.5, משתנה עד 2.6 בתנועה מחזורית שנמשכת 41,000 שנים. נוסף על כך קיים מחזור בן 100,000 שנים במידת האלפיטיות של מסלול כדה"א סביב השמש. בתקופתנו המסלול כמעת מעגלי, וישנם שינויים ששיעורם עד 3 אחוזים, בין הנקודה הקרובה ביותר לשמש לבין הנקודה הרחוקה ביותר. כאשר האלפטיות גדלה, השינויים עשויים להגיע עד כ- 20 אחוזים. שילוב שני הגורמים יכולה להביא למחזוריות באקלים. השפעת התפרצויות געשיות על האקלים:
התפרצויות געשיות תורמות לירידת הטמפרטורה הממוצעת. מרבית האפר הוולקני הנפלט בהתפרצויות, צונח בחזרה אל הקרקע והשפעתו ניכרת רק בסביבה הקרובה להר הגעש. החלקיקים הללו משמשים כגרעיני התעבות ומזרזים את היווצרות הטיפה בענן. וכאן גשמי הזעף היורדים לעיתים בקרבת הרי געש. אולם הגזים הנפלטים שוהים זמן רב באטמוספירה. גז הגופרית מתרכב עם אדי המים שבאטמוספירה ויוצר חלקיקי חומצה גופרית. חלקיקים אלה עשויים להתרומם אל הסטרטוספירה ולהשאר שם במשך שנים. שכבת האובך שהם יוצרים בולעת ומחזירה חלק מקרינת השמש, ובכך היא מורידה את הטמפ´ הממוצעת בקרבת הקרקע. מבדיקות תכולת החומצה הגופרתית בקרחוני עד, הסיקו מדענים, כי בתקופת הקרח הקטנה היתה כמות החומצה גבוהה במיוחד בעקבות התפרצויות געשיות.
מחקרים מראים שהתפרצויות געשיות עשויות לשנות את מסלולם של שקעים ברומטריים. שינויים אקלימיים בארץ ישראל בתקופות גיאולוגיות והיסטוריות:
חקר ושחזור אקלים העבר (פלאו-קלימטולוגיה) הוא נושא מרתק ומורכב. כל חוקר מנסה לשחזר את האקלים ששרר בעבר, בתקופות השונות, מתוך מסכת של ממצאים שונים ששרדו מאותן תקופות הנחקרות, ויכול להעיד על אופיו האקלימי של האזור הנחקר.חקירת האקלים בתקופות לפני תקופת הברזל חשובה בגלל שבתקופות הללו לא ניכרה השפעת פעילות האנושית על הנוף, הצומח ועל האקלים בכלל.
מעט מאוד ידוע על הפלאו-אקלים של ארץ ישראל בתקופות טרום רביעון. חוץ מכמה נסיגות קצרות של הים- צפון הארץ היתה מכוסה ים עד אמצע השלישון (לפני כ-20 מיליון שנה). בדרום הארץ אפשר לאתר את חוף הים הקדום בתקופות שונות.
תקופת הרביעון שהיתה לפני 1.65 מיליון שנה, מתחלקת לתקופות הפלייסטוקן וההולוקון. תקופת הפלייסטיקון כוללת תת תקופות: תקופות קרות (תקופת קרחונים) ותקופות חמות (תקופות הבין-קרחוניות) לסירוגין. בתקופות הקרות היו מחציתן הצפונית של אירופה ואמריקה מכוסות קרחונים. תקופת הקרח האחרונה בכל העולם היתה הקרה ביותר והשתרעות הקרחונים הגיעה לשיאה. אקלים בישראל בתקופת הפלייסטיקן:
תקופת הפלייסטיקן נחקרה בארץ בידי חוקרים מתחומי מחקר שונים. התמונה האקלימית המתקבלת על פי רוב החוקרים היא מחזורים של תקופות קרות ובד"כ גשומות, המתחלפות לסירוגין עם תקופות חמות שהן בד"כ היו יבשות. היו גם תקופות ביניים קצרות של תנאים חמים וגשומים ושל תנאים קרים ויבשים. ממחקרים שערכו רמתי ושטרים( חוקרים בנושא הפלאו-קלימטולוגיה) עלה כי בתקופות הקרח ירדו הטמפרטורות ב-כ-4-6 מעלות צלזיוס לעומת ימינו, ובתקופות גשומות שבתקופות הבין- קרחוניות היתה ירידה של 2-3 מ"צ. חוקרים אחרים הסיקו שהפרשי הטמפ´ היו גדולים יותר מאשר הטמפ´ שרמתי ושטרים הסיקו. פערים אלו מראים את הקושי בפלאו-קלימטולוגיה.
לגבי השינויים שחלו בכמויות המשקעים, מניחים מרבית החוקרים, כי הייתה עלייה של ממש בכמות המשקעים בתקופות הקדומות לעומת היום. לפי השוואה בין הקרקע הקדום שנמצא בהר הנגב לקרקעות הטרה רוסה עכשווים מאזור צפת, מעריכה החוקרת "לאור" כי בהר הנגב היתה בתקופת הפלייסטיקן כמות משקעים הקרובה לזו של צפת (בסביבות ה-700 מ"מ לשנה). על פי רוב החוקרים מקובל לאמר שמאזן הרטיבות בקרקע היתה גדולה מבימינו שנבעה מירידה בטמפ´ ובעיקבותיה חל שיפור ביחסי משקעים\ התאדות.
מציאתם של מי תהום פוסיליים, שמקורם בתקופות הקרות של הפלייסטיקן, מעיד על כמויות משקעים יותר גדולות בדרום הארץ.
בבדיקות של מים קדומים במאגרים תת קרקעיים בסיני והנגב נמצא כי הרכב האיזוטופי שלהם שונה מאלו של מי הגשמים ומי התהום המוכרים לנו. אחד ההסברים להבדל הוא שגשמי קיץ ירדו בנגב ובסיני כנראה בסוף תקופת הקרח האחרונה או בתחילת ההולוקון,
לפני כ-10,000 שנה כאשר נטיית כדור הארץ היתה 24.5 (לעומת היום- 23.5) ביחס למישור המילקה. כדה"א ביום הארוך של חצי הכדור הצפוני, היה קרוב ביותר לשמש במשך השנה. בתנאוים אלו גרמה הקרינה החזקה בקיץ להבדלי התחממות יותר קיצוניים בין היבשות לאוקינוסים, שהגבירו את מפל הלחץ בין האוקינוסים ליבשות ולכן התחזקו רוחות המונסון והביאו יותר משקעים באסיה ובצפון אפריקה. אלו הם התנאים של התקופות הבין-קרחוניות. בתקופות הקרחוניות היה מצב הפוך: קרינה קיצית יותר חלשה ועקב כך גם חיזור מונסוני פחות מפותח. אקלים בישראל בתקופת ההולוקון:
תקופת הפלייסטוקן הסתיימה בארץ לפני כ-10,000 שנה בתקופה קצרה של יובש קיצוני.
מסיכום מקיף של מחקרים פלאו-אקלימיים של ארץ ישראל, מתקבל, כי מן האלף השמיני לפנה"ס החל האקלים "להתאושש" מתקופת הקרח האחרונה וחלה עלייה במשקעים וטמפ´. הטמפ´ המשיכה לעלות וכמות המשקעים היתה בנסיגה.
בשנים 3500-4500 לפנה"ס התרחבה חגורת המדבריות ותנאים חמים ויבשים שררו בארץ. תקופה זו נקראה "האופטימום האקלימי". אחרי 3500 לפנה"ס שוב היתה עלייה במשקעים וירידה בטמפ´.
משנת 2300 לפנה"ס החלה תקופה של עלייה בטמפ´ וירידה במשקעים. אותה ירידה במשקעים גרמה כנראה לנטישת ערד הקדומה.
בשנת 2000 לפנה"ס שוב הייתה עלייה במשקעים.
הפעילות האנושית מקשה על שחזור אקלים העבר ע"י הפאלינולוגיה. לכן נאלצו החוקרים להשתמש בתיעוד היסטורי, ובאמצעות שינוי מפלס ים המלח.
עדויות כתובות על ריבוי משקעים וסימנים של קרום ארגוניט במערת קומרון (330- מ´)- קרום זה מעיד שגובה פני ים המלח היה לפחות עד גובה המערה הזו ולכן כמות המשקעים באותה תקופה (במאה הראשונה לפנה"ס) היתה ב-40-45% גבוה מהממוצע היום. עלייה נוספת ניקרת של פני ים המלח (350- מ´) אירע כעבור 1000 שנים ( המאה ה-10 עד אמצע המאה ה-11). בין שתי תקופות הגשומות הללו בלטו תקופות בצורת קשות,
ביחוד בין המאה ה-2 עד ל-4 לספירה.
במאות ה- 14,17, 18, ו-19 ירדו פני ים המלח מתחת לרום ה-400- מ´.
עלייה בפני ים המלח הגבוהה ביותר באלף הזה, היתה בתחילת המאה ה-13. רק בסוף המאה ה-14 החלה ירידה בפני ים המלח. העלייה בסוף המאה ה-16 חופפת לתקופת ה"קרח הקטנה" אשר היתה באירופה שנמשכה עד תחילת המאה ה-19.
השינויים האקלימיים שהתרחשו במאה ה-19 ו-20, נגרמו כתוצאה מפעילות האדם. שינויים בקרקעות לצורך חקלאות ובניית ערים שהביאו לזיהום אויר, הם הגורמים העיקריים לשינויי האקלים. השינויים שהתרחשו אינם קיצוניים כמו שקרה בעבר. מכיוון שמדידת המשקעים והטמפרטורה בירושלים היא הארוכה ביותר, מקובל להשתמש בנתונים שלה כאשר דנים על שינויי אקלים.בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 ניתן להבחין (בירושלים) במגמת ירידה של הטמפ´ הממוצעת. לאחר מכן מסתמנת עלייה שהגיעה לשיאה בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 לאחר מכן ירידה עד שנות ה-70.כשמסתכלים על נפח המשקעים (בכל התחנות בארץ) בין השנים 1931 ל-1984 אפשר להבחין בשתי תקופות גשומות: 1934-1954 ו-1965-1981. בינהן נמצא תקופה יבשה יחסית : 1955-1964.
בבדיקת ההשתנות המשקעים השנתיים במשך התקופה שבין 1961-1990, מראה על אי אחידות מרחבית: בצפון הארץ נרשמה ירידה בכמות המשקעים ובדרום הארץ נרשמה עלייה.
מחקר שערכו ד´´ר תהילה בן-גיא ופרופסור פנחס אלפרט הראה שבישראל גם מרגישים כבר עכשיו את אפקט ההתחממות עצמו, אך בצורה מתעתעת. אם עושים ממוצע של הטמפרטורות במשך השנה מתברר שלא חל שינוי בממוצע משנות השישים ועד שנות התשעים. אבל, אם עושים ממוצע נפרד לחורף ולקיץ, מגלים שטמפרטורות החורף ירדו וטמפרטורות הקיץ עלו, כך שמזג האוויר נעשה קיצוני יותר בין העונות. אפקט נוסף של ההתחממות המורגש בארץ היא הנטייה לכיוון של הקצנה בתופעות מזג-האוויר, כלומר - יש פחות ימי גשם, אבל כאשר יורדים גשמים הם יותר כבדים. שינויים אקלימיים בעקבות הקמת סכר אסואן:
בעקבות מחקר שערך אורי בץ, חזאי בשירות המטיאורולוגי, מועלת אפשרות כי השינויים במערך האקלימי בארץ, מתחילת שנות השבעים, אינם אקראיים, ויש לקושרם בין השאר לשינוי הזרימה בנילוס כתוצאה מבניית הסכר הגבוה באסואן. פרויקט סכר אסואן החל באמצע שנות החמישים, חלקו הראשון הסתיים ב- 1964 והמפעל כולו הושלם ב 1970.
סכר אסואן גרם לשינוי במשטר זרימתו של הנילוס, לפני הקמת סכר אסואן הזרים הנילוס לים התיכון כמות מים ממוצעת של כ- 35 מיליארד מ"ק; לשנה, אך לאחר הקמתו של הסכר הגבוה באסואן חלה ירידה משמעותית בכמות המים והנילוס מזרים לים התיכון 4-3 מיליארד מ"ק לשנה.
הזרמים העונתיים החזקים פסקו וכפועל יוצא לא מגיעים מי הנילוס, החמים יחסית, אל אזורים במזרח הים התיכון כפי שהגיעו בעבר.
ממחקרים אוקיינוגרפים עולה כי חלו שינויים במערך הטרמלי וברמת המליחות של אזורים מסוימים במזרח הים התיכון, שינויים אשר טרם פסקו. התמורות במערך הטרמלי של המים באגן המזרחי של הים התיכון תרמו לשינויים במערכות הלחץ החורפיות.
מערכות הלחץ הנמוך בחורף שינו מעט את מקומם והדרימו ביחס למצבם הממוצע לפני הקמת הסכר הגבוה באסואן. מערכות הלחץ הנמוך המניבות משקעים גרמו לשינוי בתפרוסת ובכמות הגשם בארץ. שינויים אקלימיים בצפון הנגב:
השינויים בשימושי הקרקע, שחלו באיזור שבין אשדוד לבאר שבע במחצית השנייה של המאה ה-20, בעיקר מתחילת שנות ה-60, יכולים להוות גורם מכריע לשינוי אקלימי שחל באזור.
שינויים במשטר הגשם בחודש אוקטובר: רוב המשקעים בחודש זה מושפעים מהבדלי התחממות בין הים ליבשה. גושי האויר המגיעים מהים החם מהקיץ, עשויים לקבל תוספת אנרגייה מפני השטח של צפון הנגב עקב השינויים בקרקעות היכול להוביל לאי יציבות באטמוספירה והתפתחות עננים מורידי גשם.
לפי מחקרים שבוצעו בצפון הנגב, נמצא, כי אכן היתה עלייה בכמויות המשקעים בחודש אוקטובר. כמות המשקעים בחודש זה בד"כ ולא משפיעים על משק המים אבל הם הוכחה לשינויים אקלימיים.
שינויים במשטר הגשם בחודשי החורף האחרים בחודשי נובמבר ודצמבר בצפון הנגב חלה ירידה בכמויות המשקעים בשנים 1951-1980 לאומת שנים 1931-1960. עלייה חלה בחודשים ינואר ופבואר וכן בסוף עונת הגשמים- מרץ ואפריל.
שינוי אקלימי אחר שנצפה בכל הארץ היא שבשנים האחרונות, במחצית הראשונה של מרץ, לא ירד גשם בכלל או שהכמויות היו קטנות יחסית והמחצית השנייה יורדות כמויות משמעותיות בכל הארץ. ממצאים אלה מעידים על תזוזה קדימה של עונת הגשם – הגשמים הרציניים מתחילים מאוחר יותר מהרגיל ומסתיימים מאוחר מהרגיל. אם מתבוננים על 50 השנים האחרונות, אפשר להבחין במגמת ירידה קלה בטמפ´ המקסימום היומי. החל מאמצע שנות השמונים, החלה מגמת עלייה בטמפ´. 1988 היה החם ביותר מאז תחילת המדידות בבית דגן. לאורך רוב שנות ה-90 טמפ´ המקסימום הממוצעת היתה יותר גבוהה מהממוצע מלבד שנת 1992 שהיה חריג מאד מכל הבחינות.
על מנת לחזות את אקלים העתיד יש להסתמך על מודלים אקלימיים. המודל giss נותן פירוט איזורי (מזרח הים התיכון) ולכן אפשר להשתמש בו בכדי לעמוד על מה שעשוי להתרחש בישראל. אם יוכפלו ריכוזי ה-2co באטמופסירה (בהשוואה לשנת הייחוס 1958) תעלה הטמפ´ בישראל ב- 4.6 מ"צ וכמות המשקעים תשאר ברמתה הנוכחית. תרחישים אחרים מורים על ירידה בכמות המשקעים, אולם כל התרחישים חוזים שהפרש המשקעים / התאדות תהיה יותר שלילית. לפי המודלים ירידה בכמות המשקעים היא כתוצאה מירידה במספר השקעים הברומטריים הנעים במערב הים התיכון, הנגרמת מהיחלשותו של מפל הטמפ´ בין קוי הרוח הגבוהים והנמוכים. אמנם מסלולי השקעים ינועו לעבר הים השחור ותורכיה.
על פי מודל ncar – penn state מראה על הפחתה בכמות המשקעים בדרום מזרח הים התיכון ועלייה באזורים שמצפון מזרח לישראל. המודל מסתמך על התנאי יוכפלו ריכוזי ה-2co בתוך השקע הברומטרי ומספר השקעים הברומטריים הפוקדים את ישראל ישארו כפי שהם היום או שמספרם יקטן.
הבעיה של המודלים הללו היא שהם פשוטים ואינם לוקחים בחשבון התפרצות געשית שעלולה לתרום לירידה בטמפרטורה ועלייה במשקעים. כדי לדעת אילו השפעות יש להתפרצויות געשיות על האקלים בארץ אפשר להסתכל על העבר.
על פי הלוח שבתחתית העמוד אפשר לראות שהיתה סטייה חיובית מהממוצע בירושלים בשנים "געשיות" (שנים בהם אירע התפרצות געשית גדולה). הלוח אינו כולל את השנים 2\1991 בו אירע התפרצות געשית גדולה בפיליפינים ( הר הגעש פינטבו). באותה שנה, כמויות המשקעים שירדו בצפון ומרכז הארץ היו גבוהות ב-80-100 אחוז מהממוצע ובדרום 20-50 אחוזים מהממוצע מלבד הערבה שבה כמויות המשקעים היו ממצועות.
סיכום: שינויים אקלימיים התרחשו בארץ ישראל בעבר. היו תקופות שבהם ירדו גשמי קיץ. היו תקופות של יובש ותקופות גשומות. קשה מאוד לשחזר את האקלים מלפני אלפי שנים. שחזור האקלים הוא תהליך יקר וארוך. מחקרים מקיפים של שינויי אקלים בא"י לא בוצעו בישראל אלה של אזור מזרח הים התיכון ולכן קשה לפרט את השינויים המקומיים. החל מאמצע המאה ה-19 , כאשר החלו לבצע מדידות אקלימיות בישראל, אפשר להבחין בשינויים אקלימיים. בצפון הנגב ישנה מגמת עלייה בכמות המשקעים ואילו בצפון הארץ נרשמה מגמת ירידה בכמויות המשקעים. מספר ימי הגשם הולכים ופוחתים ומכאן אפשר להסיק שהגשמים נעשים כבדים יותר בכל פעם שיורד גשם. מבחינת טמפרטורות ישנה ירידה בטמפ´ בחודשי ינואר ועלייה בטמפ´ בחודשי אוגוסט. בשנים האחרונות יש הקצנה בתופעות מזג אויר, וזה כנראה בגלל אפקט החממה. בעתיד צפוייה בישראל עלייה של 4.6 מ"צ בטמפ´ הממוצעת לעומת היום אם רמת ה-2co תוכפל. לכן צריכה ממשלת ישראל לעשות צעדים כדי להפחית את כמות ה2co. הדרך הטובה ביותר היא לפתח את תשתית הרכבות כדי להפחית את מספר המכוניות. אטלס ישראל החדש- האוניברסיטה העיברית בירושלים, המרכז למיפוי ישראל, 2000. "מזג אויר" –בני רזניק, דוד גרשון, ספריית מעריב, 1995. "האקלים בישראל"- תצפיות, חקר ויישום. הוצאת אוניברסיטת בר אילן (הוצאת מאגנס) יאיר גולדרייך, 1998. אנציקלופדיית יבנה – כרך 4 קרדיט: Supercell מזג אוויר בישראל תחזית מזג אויר . מזג אויר ,מכם גשם, תחזית מזג האוויר בישראל. weather מזג האוויר,מזג האויר,תחזית, תחזית מזג אויר,תחזית מזג אוויר , תחזית מזג האוויר,תחזית מזג האויר,תחזיות תגיות: תחזית מזג האוויר, מזג אויר,מזג אוויר,מזג האוויר,תחזית,תחזית מזג אוויר,תחזית מזג האוויר, מזג אוויר,מזג האוויר,תחזית, מכם גשם מזג אויר,תחזית מזג האוויר בישראל.
israelweather.co.il
|
