מחקר חדש שמעשה ברשות המים עולה כי כמויות הגשמים באזור הערבה ומפרץ אילת פחתו בצורה דרמטית בעשור האחרון.עיקר הירידה בכמויות הגשמים היא בעונת החורף ובעונת האביב.בסתיו כמויות הגשמים גדולות יחסית בסדום ונמוכות בערבה התיכונה ועד אילת.
החל מחורף 1994 ועד היום נירשמו שנים בהם כמות המשקעים באזור זה פחתה בכ-50-90 אחוזים,העקבות כך חלו מספר שינויים ביניהם ירידה במספר השיטפונות באזורים אילו,ירידה בספיקת המעיינות ועלייה משמעותית בהתייבשות עצי השיטה באזור דבר שהופך את האזור לאזור שומם לחלוטין מבחינת הצמחיה בו.
המחקר בדק את כמויות הגשמים באזור זה בין 1977-1994 לעומת 1995-2009 ,יש לציין שלמעט חורף של שנת 2010 בשנים 2011-2012 נשמרה המגמה של מחסור חמור מאוד בכמויות המשקעים בערבה ובאילת.
היוצא דופן היה שנת 2010 שבה ירדו כמויות גשמים גדולות יחסית בכל אזור דרום הנגב,סיני,הערבה,אילת שהסתכמו בכ-20-30 מ"מ גשם הממוצע.

על פי המחקר חלה ירידה בכמויות הגשמים בצורה המשמעותית ביותר באזור אילת ועקבה ועד אזור יוטבתא כולל בעשור האחרון.
כמויות הגשמים ירדו ביותר מ-50 אחוז.בממוצעים באזור זה בין השנים 1977-1994 עמדו על 32 מ"מ גשם בשנה,בעשור האחרון 1995-2009 כמות המשקעים הממוצעת היא 14 מ"מ בלבד.ירידה של 56 אחוז בכמויות הגשמים תוך עשור.
באזור חצבה במרכז הערבה הכמות הממוצעת הסטנדרטית עמדה על 42 מ"מ גשם בשנה ובשעור האחרון 28 מ"מ בלבד.ירידה של 33 אחוז בכמויות המשקעים באזור תוך כעשור.
מבחינה סינופטית ניתן לראות שבעשור האחרון היו מספר נמוך של אירועי ים סוף פעיל באזורינו דבר שהשפיע באופן ישיר על כמויות המשקעים בדרום הנגב,בערבה ובאילת.

 

שפיעת מעיינות
מבדיקה של 50 השנים האחרונות עולה כי בשנות ה-50 של המאה ה-20 היו כ-30 מעיינות בערבה שהיו פעילים לעומת 13 בלבד כיום.17 מהמעינות התייבשו לחלוטין בעשרות השנים האחרונות,ובאילו שעדיין פעילים כמות המים בה ירדה במידה ניכרת בהשוואה לספיקה שלהם לפני כ-50 שנה.
עוד עולה מהמחקר שאחת התוצאות מרצף שנות הבצורת הקשה בין 1995-2012 מפלסי האקוויפרים בערבה ירדו ב-5-10 מטר.ירידה שנגרמה בין הייתר משאיבת מים באקוויפר חצבה.עם הירידה במפלסי האקוויפרים חלה גם עלייה במליחות המים.
עצי השיטה נשענים בעיקר על המים באקוויפרים בערבה,כאשר יורד גשם או חל שיטפון באזור המים שמחלחלים לאדמה מאפשרים לעצי השיטה לשרוד בעיקר תודות לשורשים העמוקים מאוד שיש לעצי השיטה (מספר מטרים).כאשר חלה ירידה של יותר מ-5 מטר בממוצע בגובה מפלסי האקוויפרים המשמעות היא ששורשי עצי השיטה למרות אורכם אינם מצליחים להגיע לאזור לח ולכן עצים אילו החלו להתייבש ברחבי הערבה והנגב הדרומי.הפגיעה של מחסור במים משפיע גם על בעלי החיים באזורים אילו.סיום המחקר,באדיבות רשות המים וד"ר עמיר גבעתי.המחקר המלא מופיע באתר רשות המים.כאן
הערות:
בשני העשורים האחרונים מורגשת התחממות ניכרת באזורינו לצד ירידה בכמויות המשקעים.עליית הטמפרטורה משפיעה אף היא על מקורות המים הזמינים בעיקר עקב הגדלת האידוי כך שעצים רבים בארץ הולכים ומתייבשים ולאוו דווקא באזור הערבה אלה גם באזור הרי המרכז וירושלים כתוצאה ממחסור בגשמים ועליית הטמפרטורה.
באם נבדוק את ממוצעי הגשמים באסואן שבמצרים נמצא שהוא עומד על כ-0 מ"מ גשם.אחת ל 7-10 שנים יורד גשם באזור זה.
כתוצאה משינויי האקלים המדבר עולה צפונה,את השינוי החמור ביותר כיום ניתן לראות באזור דרום הנגב,הערבה,אילת.על פי מחקרים שנעשו עולה כי אפיקי הרום באזורינו הולכים ומצפינים,המשמעות היא שהם פחות ופחות מדרימים.הנפגעים הראשונים מכך הם אזור אילת-ערבה-דרום הנגב שם הרמה הסוב טרופית ממשיכה לשהות כמעט כל השנה ומונעת ירידת גשמים.בצפון הנגב,במרכז הארץ,בצפון הארץ מערכות הגשם הם מורכבות יותר ומושפעות בין הייתר גם מהים התיכון לכן בשלב זה עדיין לא מרגישים את השינוי הניכר בכמויות הגשמים שמרגישים בדרום הנגב.
החשש הוא שאם המשך ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים אזורינו ילך ויתייבש והמדבר יעלה צפונה ואז נתחיל להרגיש בצניחה של כמויות המשקעים תחילה בצפון הנגב דבר שיגרום לנזק חמור לחקלאות באזור ובהמשך גם במרכז .