שינויי אקלים באגן הים התיכון ובישראל

בחודשיים האחרונים אנו עדים לנסיגה דרמטית של הקרח בקוטב הצפוני ובקוטב הדרומי. כמות הקרח כיום היא בנקודת מינימום מאז תחילת במדידות המסודרות ב-1979.

בקוטב הצפוני נמדדו טמפרטורת חסרות תקדים של 20 מעלות מעל הממוצע במשך כ-3 שבועות ברציפות. כתוצאה מכך החלה הפשרה של כיסוי הקרח בתחילת עונת החורף דבר שלא קרה מעולם. היום חלה עלייה מתונה של כיסוי הקרח אך היא נמוכה מהמינימום שנמדד בשנת 2012 ב-0.732 מיליון קמ"ר.

התחממות זו של הקוטב יוצרת דפוסי מזג אוויר חריג בכל העולם. על פי מחקר חדש עולה כי התחממות הקוטב מביאה לשינוי דפוסי התנהגות של זרם הסילון. משנת 1979 ועד היום נחלש זרם הסילון בכ-14 אחוז בעונת הסתיו. החלשות זרם הסילון משמעותה יצירת חסימות ותנועה איטית יותר של מערכות מזג האוויר. על מנת להבין את המשמעות אנסה להסביר מהי משמעות חסימה לצד משמעות של תנועת אפיקים איטית.

חסימה פרושה שזרם הסילון מתעוות בצורה קיצונית דבר שיוצר רכס חזק מאוד מצדו האחד ואפיק עמוק מצדו השני. בגלל שזרם הסילון נע לאט התבנית הזו בעצם לא משתנה. משמעותה: היכן שיש רכס מזג האוויר צפוי להיות יציב ללא משקעים תקופה ארוכה. בחורף המשמעות היא בצורת או עצירת גשמים ממושכת. בקיץ המשמעות היא גלי חום שילכו ויחמירו עם התבססות הרכס.

מאידך היכן שהאפיק ירד דרומה ייווצרו תנאי מזג אוויר קיצוניים מהצד השני, כלומר מערכות גשם/ שלג חריגות בעוצמתם ובמשך שלהם. התוצאה הצפות, שיטפונות, סופות שלג עזות וגלי קור קיצוניים.

שינויי האקלים העולמיים מתרחשים כתוצאה מפליטת גזי חממה של האנושות. נכון להיום אנו עומדים על ערך של 404.32 PPMבאטמוספירה. קצב עלייה שנתי של 3.68  PPM .  

מודלים אקלימיים

כיום יש מודלים אקלימיים טובים בהחלט לחיזוי מזג אוויר לטווח בינוני וארוך. המודלים כיום יודעים לחזות מה היה בעבר בצורה די טובה ולכן הצפי שלהם לעתיד עשוי להיות מדויק יותר ממה שהיה עד לפני מספר שנים.

בוועידת האקלים של IPCC בשנת 2005 הגרפים שנתנו היו לצפי התחממות הנע בין 1 ל-4 מעלות עד שנת 2100.  נמצא קשר ישיר בין עליית הטמפרטורות לבין עליית גזי החממה באטמוספירה.

על פי מחקר שנערך לאחרונה עולה כי קצת ההתחממות מאיץ בשנים האחרונות וקיים חשש שעד סוף המאה נתחמם ב-5.9 מעלות. הרבה מעל הרף של התחזיות מתחילת המאה.

ההתחממות צפויה לא רק באזורנו אלה בכל העולם בעיקר באזורי הקטבים.  בעוד אצלנו התחזית היא לעלייה בטמפרטורות ולהתייבשות. באירופה הצפי להתחממות ניכרת ועלייה משמעותית גם בכמויות המשקעים.

מזג האוויר באגן הים התיכון

אגן הים התיכון נמצא באזור בין שני חגורות מזג אוויר שונות. מדרום מדבר סהרה המושפע מתא הדלי הגורם להתמוככות ולהתייבשות. מצפון מחגורת אקלים ממוזגת המושפעת מהחזית הפולרית.

בחורף החזית הפולרית נעה דרומה ומשפיעה על אגן הים התיכון ובכלל זה על ישראל.

שינויי האקלים באגן הים התיכון נצפים בשנים האחרונות בשני קטגוריות מרכזיות: התחממות והתייבשות.

בעשורים האחרונים חלה התחממות משמעותית בכל אגן הים התיכון כך שכל אחד משלושת העשורים האחרונים היה חם מקודמו. השיא כמובן נרשם בעשור האחרון.

התוצאה התחממות דרמטית של הים התיכון. בשלושת העשורים האחרונים הים התיכון התחמם ב-3 מעלות צלזיוס. ממוצע של 28 ביולי בשנות ה-80 של המאה ה-20 לממוצע של 31 היום ( בחופי מזרח אגן הים התיכון- חופי ישראל ).

השנתיים האחרונות 2014-2015 שברו שיאי חום וכנראה ששנת 2016 תשבור שיאי חום בפעם השלישית ברציפות. משמעות הדבר שקצב ההתחממות הואץ מאוד בשנים האחרונות.

שנת 2016 עשויה להסתיים כחמה ב-1.2 מעלות. ממוצע הטמפרטורות בישראל השנה גבוה ב-1.6 מעלות צלזיוס ביחס ל-1981-2000 .

על פי התחזית אזורנו צפוי להתחמם בכ- 3.5-6 מעלות עד סוף המאה. כאשר הצפי שנגיע לכמות גזי חממה באטמוספירה של כ- 700  PPM .

התייבשות:

בשנים האחרונות אנו רואים ירידה בכמויות המשקעים בכל אגן הים התיכון לצד עלייה בכמות המשקעים במרכז ובצפון אירופה. ירידה בכמות המשקעים נמדדת גם בישראל בעיקר בצפון הארץ.

שינויי אקלים אילו עשויים להיות מוסברים מהתרחבות תא הדלי מדרום ומהצפנת החזית הפולרית בחורף. זרם הסילון נע כתוצאה מהפרש טמפרטורות בין הקטבים לקו המשווה. בחורף הפרש הטמפרטורות הוא גדול במיוחד ולכן הרוחות מתחזקות ונעות דרומה. בקיץ הפרש הטמפרטורות בין הקוטב הצפוני לקו המשווה קטן יותר. התוצאה זרם סילון חלש יותר וצפוני יותר.

עקב שינויי האקלים נוצר מצב שבעונת החורף הקטבים מתחממים במידה ניכרת ביחס לממוצע , הרבה יותר מאשר אזור קו המשווה. הפרש הטמפרטורות נותר נמוך יחסית. התוצאה זרם הסילון חלש יותר וצפוני יותר ומכאן שחגורת השקעים הפולרית נשארת צפונית ואינה מדרימה ומכאן הדרך להתייבשות כל אגן מזרח הים התיכון גדולה ומהירה.

על פי התחזית צפוי אזורנו להתייבש בצורה דרמטית עד כדי 20-35 אחוז פחות גשם עד 2100. כלומר קו המדבר של 200 מ"מ צפוי להצפין עד אזור ירושלים ואף צפונה מכך.

אירועי קיצון

מתצפיות שנעשו עד כה לא נמצא שינוי משמעותי באירועי הקיצון באגן הים התיכון מכיוון שאין ברשומות אירועי קיצון רבים באזורנו. אקלים זה עומד להשתנות בצורה דרמטית כבר בשנים/ בעשורים הקרובים ואנו כיום בתחילתו של השינוי.

הים החם מהרגיל מצד אחד היינו מקור לחות ופוטנציאל עצום ליצירת מזג אוויר סוער יותר מאשר בעבר בזמן שהיה קר יותר. מצד שני מחקרים שונים מראים עיוותים בזרם הסילון בכל העולם. המשמעות היא שאפיק עמוק במיוחד וקר מאד שיחדור לאזור הים התיכון החם יחסית יצור סערה עצומה מלווה ברוחות עזות, גשמים כבדים ואף שלגים שטרם נראו במחוזותינו. יש לציין שרק בסתיו האחרון ירדו באזור איטליה קרוב ל 400-250 מ"מ גשם במספר אירועי גשם. שיא מאז תחילת המדידות . שיאי גשם נוספים נרשמו גם באזור הבלקניים וחלקים ממזרח אירופה . ( ספטמבר-אוקטובר 2016 ).

אירוע הגשם האחרון לפני מספר ימים בישראל עשוי אף הוא להיכנס לקטגוריה של אירוע קיצון. תוך פחות מ-48 שעות ירדו באזור רמת הגולן כ-200 מ"מ גשם, כמות הגדולה מסך הכמות החודשית לדצמבר. שיא רשמי נשבר- מספר הברקים שנצפו בישראל במהלך הסערה הגיע ל-6050 ( פי 3 מהממוצע).

שינויי אקלים וברקים

אחד ההסברים לשיא ברקים זה עשוי להיות אף הוא שינויי האקלים והתחממות הגלובלית. העניין הוא כזה, ההתחממות היינה בעיקר סמוך לקרקע, כלומר בשכבות הנמוכות של האטמוספירה. חימום נוסף היינו של הים בכל העולם. להם נוסף אי החום העירוני. כל זה מביא לעלייה דרמטית של הטמפרטורות בשכבות הנמוכות של האטמוספירה. ככך שעולים באטמוספירה השפעת ההתחממות יורדת כלומר בגובה של 3.5 ק"מ ( 700 מיליבר) ההתחממות קטנה יותר ובגובה 5.5 ק"מ ( 500 מ"ב ) אף קטנה עוד יותר.

התוצאה:

כאשר מגיע אוויר קר בשכבות הגבוהות ופוגש אוויר חם בקרקע ויש לחות, התוצאה סופות ברקים ורעמים אינטנסיביות יותר. זה מה שקרה אצלנו במערכת האחרונה וזה מה שקורה וצפוי להמשיך ולהתחזק בכל העולם.

ענני סופות ברקים ורעמים עשויים לגרום לפרצי רוח חזקים יותר, לברד כבד יותר, למטחי גשם כבדים יותר.

שריפות טבעיות וברקים

באזורים יבשים כגון ארה"ב נתקלים בתופעה של סופות ברקים במזג אוויר יבש. התוצאה התפרצויות של שריפות ענק כאשר האוויר בקרקע בדרך כלל יבש מאוד והרוח חזקה.

שריפות טבעיות עשויות להתרחש גם במקרה של התפרצויות הרי געש. הלבה הנפלטת עשויה להצית את האש באופן טבעי.

שריפות טבעיות בישראל

בישראל אירעו שני מקרים של סופות ברקים שהביאו ליצירת שריפות. אחד היה באזור הגולן והשני באזור אשקלון.

בתאריך 11 באוקטובר 2014 פגע ברק סמוך לשעה 22:00 בשדה סמוך למושב כנף ברמת הגולן. פגיעת הברק הביאה לשריפה באזור גמלא בה עלו באש כ-3000 דונם של עשבייה וחורש טבעי.

בתאריך 13 בדצמבר 2014 פגע ברק בעץ במושב גיאה במועצה האזורית אשקלון וגרם לדליקה.

שני אירועים אילו בישראל חריגים מאוד. זוהי האופציה היחידה ליצירת שריפות באופן טבעי ללא התערבות האדם. כ-99% מהשריפות בישראל נגרמות כתוצאה מידי אדם , אם זה הצתות או רשלנות בינהם גם ירי של צה"ל באימונים.

יש לציין כי מכיוון שהתנאים בכל אגן הים התיכון ובכלל זה בישראל צפויים להיות חמים ויבשים יותר הסכנה לשריפות ידי אדם ( הצתות, רשלנות ) עולה מאוד. עד היום בממוצע העונה בה היה שיא השריפות בישראל היה בחודש מאי. אולם קיים חשש שאם התעכבות הגשמים גם בחורפים הבאים וההתאדות הרבה הצפויה במהלך חודשי הקיץ הלוהטים שצפויים לנו. חודשים אוקטובר- נובמבר הופכים להיות המסוכנים ביותר להיווצרות תנאים להתפשטות שריפות.

החמרה באירועי סופות הברקים בעולם עשוי לגרום לעלייה במספר השריפות בעולם לצד עלייה בסופות ברד ומזג האוויר הקיצוני בצד הסוער שלו.

אירועי קיצון בישראל

ההשפעה על ישראל ברורה אף היא לצד העלייה בטמפרטורות השנתית נחווה בחורף אירועי מזג האוויר קיצוניים ולעיתים אף ממושכים שיביאו להצפות, שיטפונות, סופות שלג קשות לצד תקופות ארוכות של עצירת גשמים.

תחזית עונתית סטטיסטית

במהלך 20 השנים האחרונות אני נותן תחזית סטטיסטית לחורף המבוססת על ממוצעי גשם בישראל מקום המדינה ועד היום לצד פרמטרים נוספים ביניהם מצב האל ניניו/ לה ניניה ושינויי האקלים. עושה רושם שבשנים הבאות יהיה מאתגר הרבה יותר לתת תחזית עונתית לאזורנו כאשר מזג האוויר משתגע לחלוטין. אין כבר ממוצע, הממוצע הוא ערך סטטיסטי בלבד. ערכי הגשם נעים מנקודת קיצון אחת לשנייה.  יכול להיות מצד אבסורדי ששתיים שלוש מערכות ענק יביאו אותנו ל" ממוצע העונתי " . כל שאר העונה תהיה יבשה. סופת השלג בירושלים בשנת 2013 הייתה הקיצונית ביותר עד כה. כמות המשקעים בירושלים שירדה במהלך חורף 2013/2014 בירושלים בצורת שלג הייתה גדולה יותר מכמות הגשם שירדה בעונה זו. בתאריכים 1-2 בדצמבר 2016 נמדדו כ-200-250 מ"מ גשם בחרמון מתוכם נערם " רק" 25 ס"מ שלג ברכבל העליון. ירידה של 2 מעלות הייתה מביאה ל-2.5 מטר שלג במערכת זו.

תחזית לעתיד

להערכתי אנו מצויים בתחילת שינויי האקלים המשמעותיים באזורנו ובעולם. קצב השינויים ילך ויתגבר ואליו יצטרף פרמטר נוסף של עליית פני הים שיואץ מאוד בשנים הקרובות. על כן עלינו לצפות לאירועי מזג אוויר חריגים ואף חריגים מאוד באזורנו ובעולם כולו. לצערי אני חושב שחצינו את הסף בו האדם יוכל לעצור את ההתחממות. תוך כ-10 שנים הקרח בקוטב הצפוני עשוי להיעלם במהלך הקיץ דבר שיביא למשוב חיובי עצום להתחממות שתואץ עוד יותר.

ישראל צפויה לסבול ממחסור במים זמינים ומתקני ההתפלה יהפכו למקור המים הבלעדי. החקלאות הנשענת על מי הגשמים תחדל מלהתקיים אם בגלל המחסור במים ואם בגלל התפרוסת של המשקעים באזורנו. כלומר חקלאות בעל - שיטת גידול חקלאית המבוססת על השקייתם של הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד

מכם גשם , תחזית שבועית , תחזית מזג האוויר , מכ"ם גשם , מזג אוויר , מזג האוויר , תחזית גשם , מזג אויר , מכם , גשם