פליטי האקלים

בעשרים השנים האחרונות העולם החל להתמודד עם שינויי אקלים מהירים מאוד. שינויי האקלים גורמים לראשונה בתולדות האנושות לבעיית פליטים. בעיה זו צפויה רק להחמיר בשנים הקרובות.

כאשר אנו מדברים על פליטים בדרך כלל המחשבה היא פליטי מלחמה, פליטים שאולצו להגר ממדינתם אל אזורים אחרים. כאשר אנו מדברים על פליטי אקלים אנו עוסקים גם בפליטים אילו אך גם בפליטים בתוך המדינות ועל כך בהמשך הכתבה.

פליטי סוריה/ מזרח התיכון/אפריקה/ הגירה לאירופה

המלחמה בסוריה נכנסה לשנה השמינית שלה. כלומר המלחמה החלה ב-2010. במלחמה זו נהרגו עד היום למעלה מחצי מיליון בני אדם. עשרות ומאות בני אדם היגרו מסוריה רובם לאירופה.

באם נסתכל על המצב האקלימי בסוריה ועל המצב הכלכלי טרום מלחמה נראה כי כלכלת סוריה הייתה נשענת ברובה על חקלאות. מעל 80% מתושבי סוריה עסקו בחקלאות בצורה זו או אחרת.

מאז שנת 2000 פוקד את סוריה ואת כל המזרח התיכון שורה של שנות בצורת חמורות שהביאו להתייבשות של מקורות המים ומכאן לפגיעה אנושה בחקלאות. מעל מיליון סורים שהיו עוסקים בחקלאות נאלצו לעבור לערים ולחפש עבודה. התוצאה לא איחרה לבוא ורובם נותרו מובטלים. העדר תעסוקה לצד עוני העלה את רמת האלימות ומכאן ועד למלחמת אזרחים הדרך קצרה.

המלחמה הביאה למצב חמור עוד יותר ועודדה עוד יותר את תהליך ההגירה שהחל בעצם עקב שינויי האקלים. פליטי סוריה התפזרו במדינות שונות ביניהם טורקיה, יוון ואירופה. עד היום הפוליטיקאים מתקשים לקרוא " לילד" בשמו.. " פליטי אקלים" . הפסקת הלחימה בסוריה לא תוביל לחזרה של הפליטים " הביתה" מכיוון שאין לאן לחזור. מצב משק המים בסוריה ממשיך להיות קטסטרופלי והסיכוי לחזור ולגדל את גידולי החקלאות שהיו כה נפוצים עד לפני 20-30 שנה אפסיים.

המשמעות היא קטסטרופלית. אותם פליטי אקלים כבר לא יחזרו לסוריה והם ימשיכו לנדוד במדינות השונות ולהוות עול נוסף על מדינות שונות בעיקר באירופה אך לא רק.

על פי רוב המדענים כיום בעולם שינויי האקלים עשויים רק להחמיר בשנים הבאות וכל אזור המזרח התיכון עשוי להתייבש. התוצאה עשויה להביא לעוד עשרות מיליוני פליטי אקלים שיאלצו לחפש להם אזורים אחרים לגור בהם.

סוריה היא רק דוגמא קטנה למשבר פליטי האקלים. המצב באפריקה אינו שונה. מדבר סהרה הולך ומתפשט ואזורים רבים סובלים מבצורות חמורות ומפגיעה קשה בחקלאות ובמשק המים. גם באפריקה בדומה לסוריה ישנם מיליוני בני אדם שעוסקים/ עסקו בחקלאות וכיום אין להם יכולת ואפשרות להמשיך ולעסוק בחקלאות בגלל שנות בצורת רצופה ופגיעה במקורות המים. את דרום סומליה פוקדת בצורת קשה מאוד מאז 2010 שהובילה לרעב כבד ובריחה של עשרות אלפי בני אדם.

התוצאה היינה אותה תוצאה, משבר אזרחי המוביל למלחמה. המלחמה מאיצה את תהליך ההגירה ואת כמות " פליטי האקלים".

לאותם מיליוני בני אדם שאיבדו את עבודתם ואין להם אפשרות לקבל מים לצורכיהם הבסיסים מתחילים לנוע צפונה לעבר אזורים בהם יש מים. תנועה זו של הגירה עולמית נצפת בכל העולם.

התייבשות במקסיקו גוררת תנועה צפונה לעבר ארה"ב, בצורות באפריקה גוררות תנועה לעבר אירופה וחלקם אף מגיעים לישראל. התייבשות הסהר הפורה וכל אזור מזרח הים התיכון גורר אף הוא הגירה צפונה לטורקיה/ רוסיה אך בעיקר לאירופה שם הגבולות הפתוחים בעצם מסייעים להם להיכנס.

אך לא רק פליטי אקלים בין מדינות יש כיום. בשנים 2008-2015 נאלצו 27 מיליון בני אדם לעקור מבתיהם בגלל אירועי מזג אוויר קיצוני. על פי הערכה של מומחי אקלים עד סוף המאה ה-21 עשויים שינויי האקלים להביא לעקירתם של 150-300 מיליון בני אדם בכל רחבי העולם.

לדעתי לפחות מדובר בהערכה נמוכה מאוד ביחס לצפוי. ברגע שמפלס הים יעלה ויציף את ערי החוף בכל העולם כמות האוכלוסייה שעשויה להגיע עשויה להיות במספר מונים גדולה יותר מאשר הצפי הזה..

כמו כן, בהערכה זו ההתייחסות היא לפליטי אקלים המושפעים ישירות ממזג אוויר קיצוני. בדומה לשריפות הענק שאירעו בקליפורניה השנה שהביאו לאלפי פליטים, פגיעת הוריקנים בחופי ארה"ב ודרום מזרח אסיה שפגעה במיליוני בני אדם. הערכה זו אינה מתייחסת לפליטי מלחמה שנגרמים כתוצאה משינויי האקלים כפי שמתרחש כיום באפריקה ובסוריה. באם ההתייחסות תהיה גם לפליטים אילו המספר צפוי לזנק.

כיום הקהילה הבינלאומית לא מכירה באותם פליטי אקלים , בעצם פליטי אקלים לא נחשבים כלל לפליטים. הם אינם זכאים לאף אחת מהגנות שזכאים לו פליטים חוקיים. בנוסף לא קיימים הסכמים גלובליים המסייעים למיליוני אנשים שנעקרו מבתיהם בשל מזג האוויר הקיצוני.

חוסר ההכרה בפליטי האקלים ברור כמה שזה קשה לשמוע. מכיוון שאנו בתחילתו של תהליך שעשוי להביא לתנועה של כשליש מהאנושות לא פחות להגדרה של " פליטי אקלים" . אין שום דרך לעגן בחוק כולשהו את התנועה המטורפת הזו.

אנסה לתת דוגמא קטנה מיני רבות. אינדונזיה היינה מדינת איים בדרום מזרח אסיה וכיום היא המדינה המוסלמית הגדולה בעולם בה חיים כיום מעל 260 מיליון תושבים. הבירה של ג'קרטה והיא בגובה 4 מטר מעל פני הים. עכשיו בה נחשוב מה יקרה באם מפלס הים יעלה ב-2 מטר ויציף חצי מהמדינה. להיכן בדיוק ילכו 140 מיליון בני אדם.. וזה רק בנקודה אחת בעולם. יש לזכור שהמדינה היבשתית היחידה באזור שאלה יכולים להתפנות היא סין. מישהו חושב שהסינים יאפשרו כניסת 100 מיליון מוסלמים לתחומם ?

דוגמא נוספת:

עליית הטמפרטורה בעולם ב-2 מעלות ( כיום הטמפרטורה גבוהה ב-1 מעלה והיא צפויה לעלות עד סוף המאה ב-3.5 מעלות בממוצע), עשויה להביא לעליית פני הים ולשקיעת ערים בהן ניו יורק, שנחאי, מומביי שמאכלסות כ 280 מיליון תושבים. עלייה של 3.5 מעלות עשויה להוביל להגירה מהחופים של 600 מיליון בני אדם.  

דוגמא נוספת

מיעוט הגשמים במרכז אפריקה הביא לירידה דרמטית של מפלס הנילוס במצרים. כתוצאה מכך אתיופיה החלה לבנות סכר על מקורות הנילוס על מנת לשמור על המים בתחומה. התוצאה היא שמצרים שרוב תושביה חיים מימי הנילוס ומהחקלאות בסכנה. מדובר על מדינה בת 100 מיליון תושבים שצפויה לאבד את מקורות המים שלה לטובת אתיופיה. כבר היום מצריים וסודן מאיימות במלחמה על אתיופיה בעקבות בניית הסכר.

מדוע רוב " המסתננים" לישראל מאריתריאה ?

מעל 50 אחוז מהמסתננים לישראל הם מאריתריאה, מדובר במדינה שמבוססת חקלאות. כ-80% מתושבי המדינה עוסקים בחקלאות. כך ששינויי אקלימי מהיר שגורם לבצורות ממושכות פוגע בצורה חמורה הן בתעסוקה והן במקורות המים הזמינים לשתייה. התוצאה: רעב, תת  תזונה

חדשות  שינויי אקלים משנות ה-90 של המאה ה-20

מתוך ויקיפדיה: ההסתננות מאפריקה לישראל החלה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 והתרחבה במידה ניכרת משנת 2007 ועד 2012.

אפריל 2006 : רעב באפריקה, מדינות מזרח היבשת סובלות מבצורת מתמשכת באזור. מצב חירום הוכרז בחמש מדינות: גיבוטי, אתיופיה, אריתריאה, קניה וסומליה

אוקטובר 2007: על פי תחזית המדענים עקב התחממות כדור הארץ והבצורת הצפויה באפריקה צפויים כ-90 מיליון לעקור מאפריקה עד 2015. המדבר בצפון סודן התקדם דרומה למרחק של כ-100 ק"מ ב-40 השנים האחרונות כמות הגשמים ירדה בין 15-30 אחוז.

אפריל 2010 : בצורת באתיופיה , שמונה מיליון בני אדם נמצאים בסכנת חיים

מאי 2011: ישראל שמינית בדירוג המדינות הסובלות ממחסור במים. ( מזל הושקעו מיליונים בהתפלה), בראש הדירוג: בחריין, קטאר, כווית, סעודיה, לוב, מערב סהרה, תימן, ישראל, גיבוטי וירדן.

יולי 2011 : אפריקה : הבצורת החמורה ביותר מזה 60 שנה , היעדר גשמים עשוי להוביל את היבשת לדרגה חמורה ביותר של רעב

פברואר 2016: בצורת קשה במזרח ודרום אפריקה יותר מ-36 מיליון בני אדם סובלים מרעב ומחסור במים לשתייה. כמעט מיליון בני אדם סובלים מתת תזונה. על פי האו"ם כמות האנשים הזקוקים למזון באתיופיה עומד על 10 מיליון והוא צפוי לעלות ל-18 מיליון במהלך שנת 2016.

מרץ 2016: בצורת קשה באתיופיה, מיליוני בני אדם גוועים ברעב

מאי 2016: הסיבה למלחמה בסוריה , בצורת חמורה בכל מזרח הים התיכון משנת 2007 ועד היום. בסוריה לפני המלחמה כ-80 אחוז מהאזרחים היו חקלאים.

מרץ 2017: אירגוני הסיוע על סף קריסה: בצורת ומלחמות דוחפות לרעב בארבע מדינות במקביל: דרום סודן, ניגריה, סומליה ותימן.

מאי 2017: אתיופיה בונה סכר על נהר הנילוס. כ-100 מיליון מצריים בסכנה של מחסור במים. כתוצאה מבניית הסכר כמות המים בנהר הנילוס תפחת ב-25 אחוז תוך 5 שנים. באם מפלס הים יעלה במטר עד 2100 כשליש מהדלתא עשוי להיעלם מתחת לפני ים התיכון.

פברואר 2018: בעוד חודשיים יתרוקנו מאגרי המים בקייפטאון ומיליוני בני אדם ישארו ללא מים

מרץ 2018: קייפטאון דרום אפריקה – העיר הראשונה בעולם שיגמרו לה המים , על פי הרשויות תאריך שבו יגמר המים בעיר עומד על 21 באפריל 2018. מספר התושבים בעיר בשנת 2016 עמד על 56 מיליון בני אדם

לאן אנחנו הולכים בעקבות שינויי האקלים ?

בדרך כלל כאשר מדברים על שינויי אקלים נוהגים לבדוק בכמה הטמפרטורה עלתה ביחס למאה השנים האחרונות, מה מצב כיסוי הקרח בקוטב, מה ריכוז גדי החממה באטמוספירה כיום, בדיקה של אירועי מזג אוויר קיצוניים וחריגים: סופות, הצפות, בצורת, הוריקנים, התפשטות המדבר  וכדומה. לרגע קט נעצור. ומה עלינו בני האדם? כיום הסביבה החברתית שבה אנו בני האדם חיים היא מוגדרת. יש מדינה בעלת גבולות טריטוריאליים ספציפיים, יש גבולות, חוקים, אזרחים הקבועים במדינה בעלי חובות וזכויות. לכל מדינה מתהדרת בלאום שלה ורוצה להיות עצמאית. כיום יש 245 מדינות בעולם.

לאן הולכים? אחורה בזמן..

עד לפני 6000 שנה לא היו מדינות. המושג מדינה הוקם באזור מסופוטמיה, אזור הסהר הפורה במזרח התיכון ומשם הגיע לאירופה ולכך העולם. מדובר בתהליכים של מאות שנים בהם בני האדם מצאו קבוצות חברתיות בהם הם התאגדו. העתיד כנראה מוביל אותנו בחזרה לעבר. כיום אנו בתחילתה של תנועת מהגרים עצומה שצפויה ללכת ולהתעצם בשנים הקרובות ולפגוע בכל המרקם החברתי בכל מדינות העולם. לא ניתן לעצור אותה מכיוון שהיא תלויה במרכיבים רבים. מחסור במים וחקלאות מוביל למחסור בעבודה מוביל למלחמות מוביל לבריחה המונית. במדינות חזקות שכיום כן קולטות את הפליטים עדיין לא מבינים שהזרם לא יפסק.. הוא יגבר. בסיכומו של יום נעמוד במרי אזרחי עולמי. המדינה כמדינה תחדל מלהתקיים אודות למיליוני פליטים שיגיעו. המצב הכלכלי העולמי ייעשה קטסטרופלי. מלחמות יפרצו לא רק בין מדינות על מים ( ראה ערך מצרים מול אתיופיה). מלחמת אזרחים צפויה גם בתוך המדינות בין המהגרים לבין "תושבי המדינה הקבועים" . המצב עלול להתדרדר לכיאוס אחד גדול.

ישראל לאחרונה סיימה לבנות את הגדר בגבול מצרים שהביא להפסקת כניסת המהגרים אליה. כיום אף מתוכננים צעדים להחזרת המסתננים לארצות מהן הם הגיעו. אנחנו כמדינה קטנה חייבים להגן על עצמנו מסחף זה. אך עלינו לדעת שהסחף ימשיך בעולם וישנה לחלוטין את המאזן הדמוגרפי ועמו הפוליטי והמדיני בכל העולם. כיום ישראל היא המובילה בתחום זה בעוד אירופה משתנה דמוגרפית בצורה מהירה.

פתרונות

הפתרון צריך להיות אחד ויחיד אחרת הכאוס ישתלט ומכאן אין דרך חזרה. אנו ( האנושות) צריכים להבין ששינויי האקלים המתרחשים הם מהותיים, דרמטיים ומהירים. שינויים אילו משנים את הסביבה שלנו. צמחים נודדים, בעלי חיים נודדים, בעלי חיים נכחדים. גם אנחנו בני האדם סוג של בעלי חיים.. וגם אנחנו התחלנו את תהליך הנדידה.. לפני שנגיע לתהליך הכחדה וכאוס עולמי אנחנו צריכים להתחיל בלראות את המציאות כפי שהיא ולהתכונן אליה.

ההתחממות הגלובלית המהירה צפויה לשנות דרכי עולם. המטרה היא לנסות לשמר את מה שקיים ולהתמודד עם תוצאות ההתחממות. אחד הדברים הכאוטיים ביותר הוא פגיעה במקורות המים. היום מדינות המערב צריכות להשקיע כסף ופיתוח בהתפלת מים לכל אותם אזורים שסובלים מהבצורת. להפסיק את פליטות גזי החממה, לנצל את הידע שצבר האנושות לא לבניית כלי נשק מתוחכמים ( שגם את זה לפעמים צריכים), אלה לתיקון הנזקים לסביבה שאנו גורמים.

את " פליטי האקלים" יש להחזיר למדינותיהם כאשר במדינה יש מקורות מים סבירים לצריכה והמשך חיים. התעסקות במלחמה, בשליטה, ובניצחון של גורם כזה או אחר לא תיתן את הפתרון כל עוד לתושבים באזור לא יהיה אפשרות להתקיים עם מצרך בסיסי והוא מים. מאידך ללא פעולה זו ואם המשך המחשבה של קליטת פליטי האקלים אנו נמשיך להתקדם למצב כאוס עולמי. יש לזכור פליטי האקלים צפויים ללכת ולגדול בקצב מהיר מאוד. כיום הפגיעה במדינות מסוימות ( אפריקה, מזרח התיכון ) אך לא לעולם חוסן. הבעיה צפויה להתפשט גם למדינות מערביות עם התעצמות אירועי מזג האוויר הקיצוני, וזה עוד לפני עליית פני הים. לכל אילו שמאמנים בדרך השנייה של עזרה לפליטי האקלים ואי החזרתם למדינותיהם יש לי שאלה אחת. כמה? כמה פליטי אקלים נוכל אנו בישראל נניח/ באירופה לקלוט? האם עצם זה שנניח קלטנו 100 אלף בישראל, 10 מיליון באירופה יפתור את הבעיה? ומה עם יגיעו עוד 200 מיליון פליטי אקלים.. מה אז? גם אז נוכל לומר בואו ונהיה "הומניים" ? עזרה כזו לאותה קבוצה הולכת וגדלה של " פליטי אקלים" היא כמו לתת כדור אספירין לחולה סופני.. זה יקל עליהם. בסוף רק שלא נגיע למצב בו " הניתוח הצליח החולה מת.."

לא ניתן בשום צורה הגיונית לקלוט אין סוף מהגרי אקלים. אם לא נדע לעצור את הזרם היום לא נעצור אותו לעולם והכאוס ישתלט. מה לעשות ? מומלץ לקרוא שוב.. לטפל במחלה עצמה ולמגר אותה ולא בסימפטומים של המחלה..

מכ"ם גשם, התחזית גשם ברוב אזורי הארץ, תחזית מזג אוויר בישראל, אפליקצית מזג אוויר, מכ"ם גשם,מזג מזג האוויר בתל אביב, מזג האוויר בירושלים,פליטי אקלים.