ברגע שהשמים בהם מביט הצופה מעוננים לחלויו ללא כל פרצה כחולה בתוכם השמים מעוננים ומוגדרים כ-8/8.אם יש סדק דק בשמיכת העננות זה כבר נחשב 7/8.ככל שהשמים בהירים יותר כך כיסוי העננות בשמיניות הולך ופוחת.מזג אוויר מעונן חלקית מוגדר 4/8,מזג אוויר נאה 2/8.אם יש ענן בודד בשמים,כיסוי העננות נחשב ל-1/8,ואם אפילו ענן אחד לא קיים בשמים הרי שהשמים מוגדרים כבהירים
2. מה השפעת ההתחממות העולמית על זרמי האוקינוס? האם ייעצר זרם הגולף?
ההתחממות הגלובלית גורמת בין הייתר לעליית מפלס המים כתוצאה מהמסת הקרחונים ומהתרחבות המים כתוצאה מעליית הטמפרטורה.זרמי האוקיינוסים צפויים אף הם להשתנות ולגרום לשינויים דרמטיים במזג האוויר ברחבי העולם.זרם הגולף הוא אחד הזרמים החשובים ביותר המזרים מים חמים מקו המשווה לעבר צפון אירופה.עליית מים חמים אילו לקווי רוחב צפוניים גורמת לכך שמזג האוויר בצפון ובמערב אירופה מתון יותר מאשר באותם קווי רוחב באזור קנדה.במחקר שנעשה לאחרונה עולה כי זרם הגולף הואט במהלך העשורים האחרונים עד 20% לעומת הקצב לפני 1980.על פי המחקר המסה מואצת של הקרחונים בגרינלנד עשויה לעצור את זרם הגולף לחלוטין.הדבר יגרום לכך שמערב וצפון אירופה יתקררו מאוד במהלך החורף עד כדי תקופת קרח קטנה שצפויה לפקוד את היבשת.מצב זה יתרחש רק אם הקרח בגרינלנד יעלם לחלוטין.חשש מעין זה קיים לסוף המאה הקרובה (2100).שינויים מעין אילו עשויים להשפיע על אקלים העולם.
3.המדריך לבדיקת דיוק מד הגשם
בעקבות האירועים האחרונים,בהם טענה שמדי גשן אלקטרוניים אינם מדויקים החלטתי לפרסם מדריך לבדיקת הדיוק של מד גשם.המדריך יגע במדידת הדיוק של מדים שפתחם הוא או מעגל מושלם או מרובע שאפשר לחשב את שטחו. המדידה של הדיוק נעשית כך: את כמות המים שנחשב שנצטרך לשפוך למד נחשב על ידי משוואות. שלב א'- למדוד את שטח מד הגשם, איך עושים? במידה והמד הוא מעגל (רוב מדי הגשם האלקטרוניים) מחשבים את שטח הפתח שאליו נכנס הגשם, דהיינו, האיזור שאליו נכנס הגשם מהאוויר.עכשיו כדי לחשב את השטח צריך למדוד דבר אחד בלבד- הקוטר.מודדים את הקוטר. לדוגמא יצא לנו 12 ס"מ קוטר. סבבה.עכשיו מחשבים את שטח המד לפי הנוסחא לחישוב שטח המעגל- רדיוס בריבוע כפול פאי.או בעברית- חצי מהקוטר בריבוע כפול 3.14, או במשוואה פשוטה: (בהסתמך על קוטר 12 ס"מ)6*6*3.14=113.04 סמ"ר.עכשיו יש לנו את שטח המעגל. איך מחשבים כמה מיליליטר מים צריך לשפוך? ידוע לנו שעל כל מ"מ שיורד בשטח של 1 מ"ר- 10,000 סמ"ר.אז מחלקים את 10000 ב-שטח ומקבלים את כמות המים שצריך לשפוך למד כדי שהיא תהיה שווה ל- 1 מ"מ.בעצם- 10000\113.04=88.464 אז צריך לחלק 1000 מיליליטר (ליטר מיים) ב-88.464 וזו כמות המים ששופכים, במיליליטר.1000\88.464=11.3 מיליליטר. אז צריך לשפוך 11.3 מיליליטר כדי שהמד יציג 1 מ"מ.איך מגיעים לכזה מספר? פשוט. לוקחים מזרק של 1\2 מ"ל עם שנתות ושופכים בדר לשהכי דומה לגשם את הכמות לתוך המד.אם בדיוק כששמתם את כל הכמות הכפית תיפול אז המד מדויק באופן סביר.אם לא, כדי לנסות לחשב את הסטייה ולעשות עוד מבחן. * למי שיש מד ברזולוציה של 0.2 מ"מ למשל פשוט מחלק את תוצאת המיליליטרים ב-5. מי ש- 0.1 ב-10 וכו'. קרדיט: אסי פישמן drums123
4.הסבר על מבנה התחזית התעופתית TAFOR התחזית התעופתית מתפרסמת על ידי האחראים למתן שרותי מטאורולוגיה לשדות התעופה בארץ. כיום חברת 'מטאו-טק'. בעבר היה אחראי על כך ה"שרות הממטאורולוגי".התחזית רשומה בקוד הקרוי TAFOR ומבוסס על קוד המיטאר.קוד המיטאר (METAR) הינו קוד בינלאומי המשלב אותיות ומספרים. יש אמצעי דיווח המשדרים רק רצפי מספרים וקיים מפתח המאפשר את הזיהוי. למשל מטרות גשם ניתן לרשום באותיות SHRA או בקוד מספרי שהוא 68. תחזית TAFOR או TAF בקיצור ניתנת אחת לפרק זמן כאשר כל 6 שעות מתפרסמת תחזית "ארוכה" ל18 או 24 שעות- בארץ ל24 שעות. ובין לבין מתפרסמת תחזית מעודכנת לטווח של 9 שעות. התחזית הארוכה מתפרסמת שעתיים לפני תחילת פרק הזמן החזוי. מבנה תחזית הTAF: תחזית נפתחת בקוד השדה (קוד ICAO) בן גוריון LLBG-לאחריה קבוצשל 4 ספרות המציינת ב2 הספרת הראשונות את תחילת זמן החיזוי וב2 האחרונות את סיום תקופת החיזוי, כל הזמנים לפי זמן UTC. בשורה הראשונה מצוין המצב בתחילת התחזית לפי תצפית המיטאר. בהמשך מצוינים השינויים הצפויים.כל דיווח על שינוי פותח במילה מתארת את אופיו, תקופת הזמן (4 ספרות)שזה פרק הזמן מתחילת השינוי ועד לסיומו. ולבסוף את הסיכוי לתופעה.המילים הנפוצות הן: BECM - משמעותה שינוי הדרגתי שיתחולל בין השעות המצוינות בהמשך. למשל - BECMG 1820 14005KT בין השעות 18 ל20UTC הרוח תחוג בהדרגתיות לרוח שתנב מאזימוט 140 בעוצמה של 5 קשרים. TEMPO - שינוי זמני- במהלך פרק הזמן המצויין יהיו תופעות מסוימות שיחלו לפרקי זמן קצרים בתוך חלון הזמן המצויין למשל TEMPO 1824 9000 -RA BKN025 זמנית בין 18 ל24UTC הראות תוגבל מדי פעם ל9 קמ,ירד מדי פעם גשם קל-לא כל הזמן! ומדי פעם כנראה בעת ירדת הגשם השמים מעל לשדה התעופה או בקרבתו יתכסו עד 7/8 עננות שבסיסה בגובה 2500 רגל. במידה והסיכוי נמוך מ50% נוספת הקדמה המראה את הסיכוי להתרחשות ומסומנת כ PROB למשל PROB30 TEMPO 1608 VRB20G30KT 4000 TS SHRA FEW015 SCT018CB OVC025 סיכוי של 30% שזמנית בין 16 ל8UTC ירדו מטרות גשם יתחוללו סופות רעמים משבי רוח עד 30 קשר וכד.בתחזית בישראל מציינים רק PROB 30 = סיכוי נמוך עד נמוך מאוד PROB 40 סיכוי יחסית גבוה- צפוי שהארוע יתרחש. הסיכום מבוסס קודם כל על ניספח ב' "מידע מטאורולוגי לתעופה" מתוך "מבוא למטאורולוגיה" ברוך זיו ויואב יאיר, וכן על התאמתו לקורה בישראל כיום מתוך ניסיון ומספר שיחות שהיו לי עם אנשים במטאוטק במספר הזדמניות כולל דף השאלות שהועבר בשנה שעברה כיוזמה של יצחק ד. tcu6 יעקב רז
5.מהו הקו האדום של הכנרת ומהו הקו השחור?
הקו האדום של הכנרת נקבע על ידי רשות המים ועומד על מינוס 213 מטר מתחת לרום המרבי,עקב המחסור החמור במים בישראל ורצף השנים השחונות ניקבע קו שחור של 214.87 מטר מתחת לפני הים. קו שחור זה ניקבע כתוצאה מהגעת המפלס לרום זה בסוף קיץ 2001.הקו האדום של הכנרת מהווה בעצם את המפלס ממנו מסוכן לשאוב מהכנרת.בתחתית הכנרת מצויים מעיינות מים מלוחים.ירידה של המפלס משמעותה פחות לחץ על מעיינות מלוחים אילו ומכאן אפשרות להמלחת מי הכנרת.יש לציין כי באם הכנרת תומלח המצב יהיה בלתי הפיך.
אקלים ומזג אוויר
1. כיצד מחשבים את המרחק מאיתנו התפרץ הברק?
תשובה: החישוב נעשה באופן הבא,תחילה עלינו למדוד את מספר השניות מהופעת הברק עד לשמיעת הרעם.את מהירות האור מחשבים על פי הנוסחא הבאה:20 כפול שורש של טמפרטורת האוויר במעלות קלווין.נכפיל את התוצאה במספר השניות שספרנו ונקבל את המרחק שבו התפרץ הברק מאיתנו.
2.הסבירו מדוע כאשר אנו מתבוננים במפת תפרוסת הלחצים הברומטרים (מפה סינופטית),צפיפות גבוהה של קווים שווי לחץ משמעותה רוחות חזקות ומאידך צפיפות נמוכה משמעותה רוחות חלשות?
תשובה: זרימת האוויר מתרחשת בין קווי שווי לחץ.כאשר הקווים צפופים כמות האוויר עוברת במרחק קצר ולכן מהירותה עולה.ניתן להסביר זאת בדומה לצינור מים שלוחצים עליו וזרם המים מתגבר (כמות המים נשארת זהה) .לעומת זאת כאשר קווי הלחץ אינם צפופים המרחק בו האוויר עובר הוא ארוך הרבה יותר ולכן מהירותו נמוכה יותר.
3.הסבירו כיצד משפיע כח קוריוליס על אוויר הנע בחצי הצפוני של כדור הארץ לעומת אוויר הנע בחצי הכדור הדרומי? תשובה: כוח קוריוליס גורם לתנועה עם כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני,ימינה ונגד תנועת השעון בחצי הכדור הדרומי,שמאלה.
4.מדוע לא תיתכן רוח גיאוסטרופית באזור קו המשווה? תשובה: הרוח הגאוסטרופית תלויה בכוח קוריוליס ובכוח גרדיאנט הלחץ.בקו המשווה הזוית מוגדרת 0 כלומר:באם נכניס למשוואה של חוק קוריוליס את זוית זו נקבל ש: Sin(0)=0 ובעצם כל המשוואה תתאפס.באם כוח זה שווה אפס משמעות הדבר שכוח גרדיאנט הלחץ שווה אף הוא אפס.מכאן נובע שלא תיתכן רוח גיאוסטרופית באזור קו המשווה.
מזג אוויר בישראל תחזית מזג אויר, תחזית מזג האוויר. תחזית מזג אויר מזג אויר מכ"ם גשם ,תחזית מזג האוויר בישראל.
תגיות: תורת האקלים,פתרונות לשאלות,קו שחור בכנרת,תחזית תעופתית,סוגי קרינה,מד גשם,קביעת עננות,התחממות עולמית,
israelweather.co.il
מזג אוויר בישראל
מכם גשם, תחזית מזג אוויר , מצב הים, תחזית גשם, מכם גשם , מזג אוויר . תחזית מזג האוויר
מזג אוויר
מצב הים , אוויר מכם , תחזית מכם , מכ"ם גשם , מזג אוויר מכ"ם גשם , מכם גשם
תחזית מזג אוויר מכם גשם , מזג אוויר מכ"ם גשם ,האוויר מכם גשם , האוויר מכ"ם גשם
מזג אוויר , מכ"ם הגשם , מזג אויר , מכ"ם מזג אוויר, תחזית גשם, מזג אוויר , מזג האוויר מזג אוויר מכ"ם, מזג האוויר , מזג אוויר , מזג אוויר' תחזית מזג אויר , תחזית מזג האוויר . מזג אוויר בתל אביב, גשם. . מכם גשם , גשם , מזג אוויר , מזג האוויר, תחזית מזג אויר, מזג אוויר - מכם , גשם . תחזית מזג אוויר: מזג האוויר
תחזית גשם -מזג אויר תחזית מזג האוויר מכם גשם - גשם
מזג אויר, תחזית מזג אוויר, תחזית מזג האוויר, מזג אוויר - גשם, תחזית ,מזג אוויר, מזג האוויר, תחזית מזג אוויר ,מזג האוויר, תחזית מזג אוויר , תחזית מזג אוויר תחזיות ,תחזית מזג אוויר תחזית מזג האוויר . תחזית מזג אוויר , מכם גשם . מכם מזג אוויר, מכם גשם , מזג אוויר ,מזג אוויר
תחזית גשם, מכ"ם מזג אוויר, מכם גשם , מכם גשם ,מכ"ם , מכם גשם- מכ"ם גשם- גשם - מכם גשם -מכ"ם הגשם , מזג אוויר ,מזג אוויר -מכ"ם גשם תחזית מזג אוויר . ,תחזית מזג האוויר - מזג האוויר ,מזג האוויר : גשם ,
תחזית מזג האוויר · מזג האוויר . מכם גשם ,תחזית גשם, תחזית גשם , מכ"ם גשם
