לפניכם מחקר של  נאס"א האם התפרצויות הרי געש גורמים להתקררות ברחבי העולם.נתחיל מהסוף,ביוני 1991 התפרץ הר געש פינטובו.זו הייתה אחת מההתפרצויות החזקות ביותר בהסטוריה.אפר רב עף עד לסטרטוספירה.החלקיקים שהגיעו לשכבה זו של האטמוספירה גרמו להגברת תופעת העמעום.קרני השמש פגעו בחלקיקים הללו וחזרו חזרה לחלל.כתוצאה מכך הטמפרטורות בכדור הארץ ירדו בשנתיים הללו ב-0.5 מעלות צלזיוס.בישראל חלה ירידה של כ-2.0 מעלות צלזיוס ב-850 מיליבר.לצד חורף סוער ומושלג.חורף 1991/2 ואחריו 1992/3 יזכרו כרצף החורפים הסוער ביותר מקום המדינה.לקח כשנתיים עד שהחלקיקים שקעו ואפקט העמעום חזר למצבו הרגיל וכך גם הטמפרטורות שהחלו לעלות בחזרה.התפרצותו של הר געש אל צי'צון שבמכסיקו באפריל 1982 גרם לפליטת כמות גדולה מאוד של אפר וולקני לסטרטוספירה.גם במקרה זה לאחר שנות השיא בחום שהיו ב-1979,1980 חלה ירידה ניכרת בטמפרטורות ב-850 מיליבר מעל ישראל.התקררות מעין זו נצפתה גם בממוצעים העולמיים.גם בין השנים 1960-70 בהם הייתה ירידה בטמפרטורות בעולם בכלל וגם בטמפרטורות ב-850 מיליבר מעל אזורינו נלך לכיוון ההתפרצויות הגעשיות..גם אז נמדדו כמויות אורוסלים גבוהה מהרגיל לכל אורך התקופה דבר שהגביר את תופעת העמעום וכתוצאה מכך הטמפרטורות היו נמוכות מהממוצע נתונים מדהימים על כמות האפר כתוצאה מהתפרצויות הרי געש (אפקט העמעום) והטמפרטורות ב-850 מיליבר בישראל.לפניכם גרף בו ניתן לראות את כמות האורוסולים באטמוספירה כתוצאה מהתפרצויות הרי געש

על פי בדיקה של עונות גשומות במיוחד בירושלים לצד הגרף של התפרצויות הרי געש חזקות מתברר כי כאשר מתרחשות התפרצויות געשיות חזקות ברחבי העולם התוצאה היא הגברת כמויות המשקעים בישראל בחורף לאחר ההתפרצות כאשר היא מלווה בטמפרטורות נמוכות מהרגיל ולעיתים אף בשלגים מרובים כפי שאירע בחורף 1991/2,1992/3 לאחר התפרצות פינטובו,ובחורף 1982/3 בו היו 13 אירועי שלג שונים בירושלים לאחר התפרצותו של של הר געש אל צי'צון שבמכסיקו באפריל 1982.מידע עצום על השפעות הרי געש אל האקלים

תחזית פסימית לשנים הבאות:
מה צופן לנו העתיד בכל הקשור למזג האוויר קשה לדעת,אך אם המגמה המסתמנת תימשך,צפויים לנו שינויי אקלים שיגרמו לירידה של פחות משקעים באזורינו לצד התחממות נוספת בעיקר בקיץ.
לפניכם מספר שינויים שעשויים להתרחש באזורינו כבר בשנים הקרובות:
א.אפקט החממה היינו תופעה גלובלית שצפויה להשפיע גם על ישראל.הטמפרטורות באזורינו שכבר עלו
ב- 0.6-1.0 מעלות צלזיוס ב-30 השנים האחרונות עשויות לעלות עוד.שיעור ההתחממות באזורינו עשוי להגיע עד כדי  2-4 מעלות נוספות  עד שנת 2100.התחממות זו שתורגש בעיקר בקיץ עשויה להפוך את הקיץ באזורינו לבלתי נסבל בעוד בחורף צפויה עלייה מתונה יותר שעשויה לגרום למיעוט שלגים בהרים ובירושלים בפרט.גם אתר החרמון יסבול מהתחממות זו והאתר הסקי יפתח לתקופה קצרה יותר.סערות חזקות ומזג אויר אלים יותר צפוי עם התחממות נוספת של מי הים התיכון.שילוב של אפיק רום קר בסתיו עם ים חם יותר מהווה מתכון מצוין לסערה עזה מלווה גשם עז,ברקים וברד.כמו כן תפרוסת המשקעים במהלך עונת החורף עשויה להשתנות.
ב. קיים חשש חמור מפני הפחתה משמעותית בכמויות המשקעים באזורינו,תוך כ-30 שנה בין 10 אחוז ל-30 אחוזמהממוצעים לשנים 1960-1990.החשש העיקרי הוא:אזור המדבר בו כמות המשקעים פחותה מ-250 מ"מ גשם בשנה עשויה להצפין עד לאזור ירושלים ואף צפונה מכך.הסיבה לכך היא הצפנת זרם הסילון ומתוך כך הצפנת אפיקי הרום.מנתונים עדכניים 1990-2010 עולה כי המדבר החל לעלות צפונה.כמויות המשקעים בצפון ובמרכז ירדו בין 4-8 אחוז.באילת הירידה קריטית יותר ועומדת על 40 אחוז.בעוד ברצועת החוף חלה עלייה של כ-5 אחוז.כמו כן יש לציין שבין השנים שנבדקו הייתה שנת 1991/2 בה ירדו כמויות שיא של משקעים בישראל ועדיין הממוצע של 2 העשורים האחרונים נמוך מאוד.

ג.מיעוט הגשמים העונתי יחייב התפלת מים גדולה יותר והפסקת ההסתמכות על המשקעים בכל הקשור למשק המים בארץ.
ד. החקלאות בארץ עשויה להיפגע באופן קשה,מהמחסור במשקעים ומעלייה בהתאדות ובטמפרטורה.
ה. תיפרוסת המשקעים העונתית בארץ עשויה להשתנות 
ו. נחלים רבים יתייבשו לצד המשך ירידת מפלס מי ים המלח והכנרת-פגיעה חמורה בנוף עם הצפנת המדבר.
ז. מזג האוויר יקצין,יותר סופות חזקות בסתיו ובחורף לצד גלי חום כבדים  וארוכים בקיץ
ח. ההתחממות המורגשת בשעות הלילה גם בחורף עשויה להקטין את לילות הקרה ברחבי הארץ.התחממות זו עשויה דווקא להטיב עם החקלאות למעט פגיעה בעצים הנשירים כגון תפוח ואגסים.
ט.עומס החום בקיץ יגבר באזורים רבים דבר שיאלץ להגדיל את רזרבות החשמל או לחילופין להפסקות חשמל יזומות עקב העומס.בתנאים קיצוניים מסוימים של עליית הטמפרטורות ב 2-3 מעלות.

תודות:
בראש ובראשונה תודה מקרב לב לדוד שוהמי על מסירת המידע בצורה מלאה ומסודרת של נתוני הטמפרטורות והלחצים בכל המפלסים שניתנו באמצעות רהאנליזה מקום המדינה ועד סוף  2009,באמצעותם התאפשר המחקר הנוכחי.כמו גם לד"ר ברוך זיו שעבר על המחקר,ולנועם חלפון.