מחקר ראשון ובלעדי נעשה כאן במטרה לבדוק האם השינוי האקלימי גורם כבר עתה לשינויים בכמויות המוחלטות של מומצע הגשמים ברחבי הארץ.במחקר זה נבדקו 7 אזורים ברחבי הארץ:הר כנען,דגניה א,ירושלים,ת"א,חיפה,ב"ש ואילת.

 

 

 * התחנה בת"א השתנתה והיא ממוקמת מעט צפונה.

 

מסקנות:
א.הסיבה לעלייה בכמויות המשקעים ברצועת החוף היינה עלייה בטמפ מי הים כתוצאה מאפקט החממה
ב.בשאר אזורי הארץ כבר החלה ירידה בכמויות המשקעים ב-4-8 אחוזים לצד ההתחממות.
ג.הירידה בדרום דרמטית יותר.קו המדבר עולה צפונה.
ד.ממחקרים שונים עולה כי כתוצאה מאפקט החממה אפיקי הרום הממוצעים מצפינים מידי שנה מספר ק"מ צפונה.
ממחקרים עולה כי קצב העלייה צפונה של אפיקי הרום נעה בין 3-5 ק"מ בשנה.זו אחת הסיבות אולי לכך שהאזור
שניפגע ביותר הוא דווקא הדרום.תוך עשור המדבר(אזור באר שבע)עשויה לעלות צפונה בכ-30-50 ק"מ.תוך 20 שנה 60-100 ק"מ.תוך 30 שנה 90-150 ק"מ.כך שתוך כ-30 שנה קו המדבר עשוי לעבור במרכז הארץ.רק לשם הבהרה המרחק בין נתניה לבאר שבע היינו 135 ק"מ.מרחק אווירי אף קצר יותר.החשש הוא שקו המדבר (מתחת 220 מ"מ גשם) עשוי להגיע לאזור נתניה-חדרה תוך 30 שנה מהיום.(הרי יהודה וחלק מהרי השומרון).בחוף עשויים המשקעים לרדת במידה פחותה /אף לעלות.
ה.באם ירידה של כ-40 אחוז באילת עשויה לצפות עבורינו את מה שצפוי עוד מספר שנים במרכז ובצפון המשמעות היא
שישראל עשויה תוך מספר עשורים להפוך למדבר.

שינויים סינופטיים:
בעשרות השנים האחרונות חלו שינויים סינופטיים במזרח הים התיכון ובישראל בפרט.בחורף אנו מושפעים משקעים ברומטריים המביאים גשמים לאזורינו.מתקבל הרושם כי מהלכם של שקעים אלו השתנה בעשרים השנה האחרונות.בעוד שעד שנות ה-80 שקעים ברומטריים היו מתפתחים מעל המגף האיטלקי ונעים מזרחה לעבר יוון ואח"כ לאזורינו, למיטב התרשמותי,כיום אירועים אילו נעשו נדירים יותר. אזורינו מושפע יותר משקעים המתפתחים ממש מעל אזורינו כתוצאה מהתעמקות אפיקי רום.תדירות השקעים המתפתחים באזור קפריסין ונעים מצפון לדרום גדל באופן ניכר בשנים האחרונות.כמו כן השקעים נעשים רדודים יותר.המושג "שקעי עזה" נעשה שכיח הרבה יותר.לדברי ד"ר ברוך זיו: בעונת החורף בשנים האחרונות אזורינו מושפע יותר משקעים באזור סוריה.בטבלה הבאה  ניתן לראות נתוני רהאנליזה  לשנים 1948-1978 לעומת שנים 1978-2005 בהתאמה.

לחודשים ינואר-פברואר מבחינת הלחץ הברומטרי הממוצע מפני הים.הנתונים במיליבר.

 

חודש	1979-2009	1948-1978
ינואר	1008.2	1006.6
פברואר	1016.7	1015.9

 

במקביל לעליית הלחץ בחורף ולפי ממצאים שהתגלו ע"י נועם חלפון ישנה מגמה של החלשה בעוצמת השקעים הפוקדים את אזורינו.התוצאה של שינוי זה הוא מיעוט מזערי בכמויות הגשמים דווקא באזורים הצפון מזרחיים,ובמקביל לכך חלה עלייה בדרום מערב הארץ.שינוי נוסף הבולט באופן מובהק,הוא גידול במספר אירועי אפיק מים סוף הפוקדים את אזורינו, בעיקר בעונות המעבר.למיטב התרשמותי שינוי נוסף המתלווה לכך הוא מיעוט אפיקי ים סוף פעילים באזורינו.בעשור האחרון,למעט מספר מקרים בודדים, נעשו נדירים במחוזותינו גשמים בדרום ובמזרח שהיו מאופיינים כנלווים לאפיקי ים סוף פעילים.יש לציין שאירועי ים סוף פעיל באזורינו מקום המדינה התרחשו במספר התקבצויות.בין לבין היו תקופות בהם היה מיעוט ממשי בפעילות זו ויתכן שאנו נמצאים במחזוריות מעין זו גם כיום.לדברי ברוך זיו,ישנם הטוענים שישנה מגמת הפחתה בפעילותו של אפיק ים סוף.קשה לקבוע עמדה בענין משום שהאירועים של אפיק מים סוף פעיל נוטים להתרחש בתכיפות גבוהה בעשורים מסוימת ונמוכה(אם בכלל) באחרים,כפי שמצא ד"ר רון כהנא.אפריל ומאי 2007 הוכיחו לנו שמוקדם לנו להגיע למסקנות אם בכלל.
מיעוט הגשמים בתחילת העונה עשויה להיות מיוחסת לגידול אירועי אפיקי ים סוף "יבשים" באזורינו בסתיו.
באביב לעומת זאת, חלה בשנים האחרונות עלייה בלחצים והגעת הרמה הסובטרופית לאזורינו מוקדם יותר.אירועי השרב הסטטי כתוצאה מרכס גדלו אף הם.
אירוע נוסף שמתגבר באזורינו בעשור האחרון הוא ריבוי אירועי אובך והקצנתם.מספר ימי האובך גדל בישראל בעשור האחרון בצורה משמעותית, וכיום אירועי אובך ראשונים מתרחשים כבר בסוף פברואר ובתדירות גדולה יותר מבעבר במהלך האביב.האובך מקורו במדבריות סהרה וצפון אפריקה.יש לציין כי ב-50 השנים האחרונות קיימת מחזוריות בעוצמת ובכמויות האבק שנצפו בישראל.עד שנות ה-70 המאוחרות היו מספר אירועי אובך רבים ברחבי הארץ.בין השנים 1980-90 הצטמצם עד מאוד אירועי האובך בממוצע שנתי.בשנים האחרונות מאז שנת 2000 שוב חלה עלייה משמעותית באירועי האובך ובעוצמתם בכל רחבי הארץ.יתכן שגם במקרה זה אנו מושפעים ממחזוריות כולשהי שאינה קשורה בהכרח בהתחממות המתרחשת באזורינו.במחקר שנעשה ע"י ד"ר ברוך זיו עולה תמונה מדהימה ומפתיעה בכל הקשור למקור האבק באזורינו.רוב האבק מגיע לאזורינו דווקא בגלל שקעים חורפיים לעומת מיעוט משמעותי שנגרם כתוצאה מאפיקי ים סוף או מאירועי שרב.

גם בקיץ נצפים באזורינו עליות בלחץ בשכבות הגבוהות.עליות אלה גוררות אף הן התחממות והתייבשות בהרים,לצד עלייה בלחות ועומס החום באזור החוף.בטבלה הבאה ניתן לראות מנתוני רהאנליזה  לשנים 1948-1978 לעומת 1978-2005בהתאמה לחודשים יולי-אוגוסט מבחינת עמודת האוויר מעל אזורינו,הרמה הסובטרופית הממוצעת בשכבות העליונות הנתונים במטרים.

 

 

בטבלה הבאה נתוני לחץ פני הים בקרקע במיליבר לאותם שנים בהתאמה

 

העלייה בלחצים בכל שכבות האטמוספירה מסבירה את ההתחממות בקיץ באזורינו.באם החלשות באפיק העונתי תימשך לצד המשך עלייה בלחצים גם בשכבות הגבוהות צפויה עלייה דרמתית בטמפרטורות במהלך חודשי הקיץ בישראל.לדברי ד"ר ברך זיו עולה כי בימי הקיץ בשנים האחרונות עולה מספר אירועים של אפיק פרסי חלש על חשבון אפיק פרסי ממוצע.
חשש נוסף המתלווה לשינויים אלו בקיץ הוא הגברת עומס החום,בעיקר לאורך החוף,עם ירידת גובה האינברסיה כתוצאה מהתחזקות הרכס מעל אזורינו בשילוב התמתנות באפיק העונתי.כמו כן, צפויה עלייה במקרי זיהום האוויר החמור לאורך החוף,כאשר האוויר "יכלא" בשכבות הנמוכות יותר כתוצאה מרכס שישהה מעל אזורינו בימים רבים יותר במהלך עונת הקיץ.
עליית הטמפרטורות בעיקר בשעות הלילה באזור החוף מוסברת גם כתוצאה של התחממות פני הים התיכון ב-2 מעלות צלזיוס בעשרים השנים האחרונות.