שנת 2010 טמפרטורה ממוצעת 16.20

שנת 2008 טמפרטורה ממוצעת 14.52

שנת 1979 טמפרטורה ממוצעת 14.32
שנת 1998 טמפרטורה ממוצעת 14.24
שנת 1962 טמפרטורה ממוצעת 14.16

שנת 2007 טמפרטורה ממוצעת 14.12
שנת 2001 טמפרטורה ממוצעת 14.12
שנת 1961 טמפרטורה ממוצעת 14.11
שנת 1999 טמפרטורה ממוצעת 14.06
שנת 2004 טמפרטורה ממוצעת 14.01

שנת 2009 טמפרטורה ממוצעת 13.98
שנת 1955 טמפרטורה ממוצעת 13.98
שנת 1985 טמפרטורה ממוצעת 13.94
שנת 1978 טמפרטורה ממוצעת 13.90
שנת 2002 טמפרטורה ממוצעת 13.85
שנת 2005 טמפרטורה ממוצעת 13.84

שמונה שנים היו בין השנים 2000-2010,שנתיים היו בין השנים 1990-2000 ושש שנים היו בעשורים שקדמו לשנות ה-90מסקנה:עשר שנים החמות ביותר מאז קום המדינה היו בעשרים השנים האחרונות שהם 50 אחוז.
טמפרטורה ב-850 מיליבר משמשת לרוב בקביעת הטמפרטורה בקרקע.מפות הללו נותנות את ערכי הטמפרטורה בגובה 1500 מטר שאינם מושפעים מאיי חום עירוניים ולכן חשוב לבדוק את השינוי שחל בערכיהם.עלייה של 0.70 מעלות צלזיוס ב-30 השנים
האחרונות מבטאת התחממות של כ-0.8-1.0 מעלות בקרקע.כמו כן הפרש של 0.6 מעלות מייצג עליית טמפרטורה בכל 100 מטר.עלייה מעין זו של ממוצע השנתי,אלא אם לא חל שינוי במידת הקיצוניות,עשויה להפחית בצורה משמעותית את ירידת השלגים באזור ירושלים ובהרים הממוקמים ברום 600-800 מטר.  . 

ישראל ממוקמת לחופי הים התיכון,עובדה אשר ממתנת את הטמפרטורות בכל השנה בעיקר באזור החוף.עד לפני שני עשורים טמפרטורת המים בקיץ הגיעה למקסימום בחודשי ספטמבר, ונעה סביב 28.0 מעלות.בשני העשורים האחרונים החלו טמפרטורות פני הים לעלות,וכיום, מידי שנה הן מגיעות בחודש ספטמבר ל-30 מעלות.השיא נימדד לאחר קיץ 1998 שהיה החם ביותר מאז קום המדינה.טמפרטורת הים הגיעה בחופי ישראל ל- 31.6 מעלות ! בחודש ספטמבר.התחממות מי הים הביאה גם להתחממות באזור החוף, בעיקר במהלך חודשי הקיץ

שינויים בתיפרוסת המשקעים:
אפקט החממה מתברר היינה עובדה מוגמרת,השאלה היא האם פנינו לירידה בכמויות המשקעים,לעלייה או למצב שכמויות המשקעים לא צפויות להשתנות.על כך קשה מאוד לענות אם כי עושה הרושם שההתחממות הגלובלית עשויה להביא להצפנת המדבריות ברחבי העולם ובאזורינו וכתוצאה מכך להקטנת כמויות המשקעים באזורינו בצורה דרמטית.לפניכם מספר התרחשויות מנוגדות שמתרחשות בשנים האחרונות:
א.בשנים האחרונות קיים שינוי ממשי בתיפרוסת המשקעים במהלך עונת המשקעים.השינוי מורגש בעיקר בעשור האחרון ואין ניתן עדיין להעריך האם זו תחילת מגמה או שינוי זמני בלבד.בשנים האחרונות היו מספר שנים ברציפות בהם גשמי החורף הסתיימו מוקדם כבר במהלך פברואר.כך קרא גם עם גשמי תחילת העונה שהגיעו במהלך דצמבר.מגמה זו של התקצרות תקופת
החורף מתרחשת בשנים האחרונות גם באזורים שונים בעולם.הפריחה מקדימה,השלג מתאחר,ואפילו נדידת הציפורים מקדימה.

מנתונים שיוצגו בהמשך עולה כי כמות המשקעים ב-20 השנים האחרונות ירדה בכל רחבי הארץ.מספר ימי הסקי בחרמון ירד אף הוא:ב-2008 היו כ-34 ימי סקי,ב-2009 היו 22 ימי סקי וב-2010 היו רק 6 ימי סקי.
ב.חלק מהשינויים הסינופטיים המתרחשים באזורינו כפי שניתן לראות אותם בהמשך מצביעים על התרדדות מסויימת בשקעים המגיעים לאזורינו לצד הדרמתם.שינוי זה באם ימשך עשוי לגרום לירידת משקעים רבה יותר דווקא באזורים הדרום מערביים של ישראל לצד הפחתה מסויימת בירידת המשקעים בצפון מזרח הארץ. במחקר שיוצג בהמשך של נועם חלפון ניתן לראות בין
הייתר התייחסות בדיוק בעניין זה.
ג.בנתוני ההתחממות ניתן לראות לצד השינויים בקרקע גם התחממות מואצת דווקא בשכבות הנמוכות של האטמוספירה,בקרקע חלה עלייה של כ-1.0 מ"צ,בגובה 1500 מטר( 850 מיליבר) חלה עלה של 0.63  מ"צ.בעוד בשכבות הגבוהות יותר חלה עלייה מזערית של הטמפ.אינדקס סופות הרעמים מתייחס להפרש הטמפ בין 850 ל-500 מיליבר.התחממות מואצת של
הקרקע ובכלל זה של רום ה-850 מיליבר עשויה לגרום להפרש גדול יותר באינדקס סופות הרעמים.דבר זה בפני עצמו עשוי להסביר בין הייתר את החשש מהאירועים קיצוניים ואלימים יותר העשויים לפקוד את אזורינו במהלך עונת הגשמים.
ד.התחממות פני הים לצד התרדדות בשקעים עשויה אף היא להגביר מאוד את אירועי הגשם הקיצוניים בתחילת העונה בעיקר באזור החוף.
ה.אפקט החממה עשוי להגביר את הופעת האל ניניו,עליו ידובר בהמשך בהרחבה.מאז שנת 1970 ועד היום אירועי אל ניניו הביאו לכמויות גשמים גדולות יותר באזורי הצפון והמרכז.הגברת תדירות הופעת האל ניניו עשויה להגביר את כמויות המשקעים בישראל.אולם בשנים האחרונות מסתבר שתופעת האל ניניו מביאה התחממות משמעותית במהלך החורף באזורינו,התחממות משמעותה בדרך כלל מזג אויר יבש באזורינו.כך שסעיף זה בעייתי ועשוי להביא לכך שדווקא בשנות אל ניניו כמויות המשקעים בישראל ירדו וכתוצאה מכך הממוצעים השנתיים של כמויות המשקעים באזורינו ירדו אף הם.

לצד זה עלינו לזכור מספר דברים:
ו.ישראל ממוקמת על גבול חגורת המדבריות,שינוי קטן מאוד שיגרום להצפנת חגורת המדבריות בעולם עשוי להיות קריטי עבורנו.המשמעות עשויה להיות הצפנת קו המדבר עד לירושלים ואף צפונה מכך.
ז.בשנים האחרונות ניצפו ירידות בכמויות המשקעים בכל אזור הים התיכון.מאזור ספרד לאורך איטליה ועד יוון.שינוי זה שחל בשנים האחרונות עשוי לבשר גם לנו על הבאות ועל ירידת כמויות המשקעים בישראל לצד ההתחממות הצפויה.
ח.בשנים בהם נימדדו חורפים חמים מהרגיל הם לרוב היו יבשים מהרגיל.אין להתעלם מנתון זה למרות שבשלב זה לפחות ההתחממות באזורינו מתרחשת בעיקר בעונת הקיץ לצד התקררות מסויימת עד ללא שינוי בחורף.