רקע
מהי רהאנליזה?
הנתונים הם רהאנליזה (reanalysis) של GFS ברזולוציה 2.5 מעלות, עבור קו רוחב 32.5 צפון, קו אורך 35 מזרח (זה יוצא פחות או יותר במרכז הארץ). זה בדיוק כמו המפות reanalysis של טופקרטן.

רהאנליזה אינה מדויקת והרבה פעמים יש הבדלים ניכרים בינה לבין סונדה וגם בינה לבין אנליזה של GFS ברזולוציה 0.5 מעלות. זה כמובן חיסרון גדול, אבל אין שום דבר אחר כרגע מ- 1948 ועד תחילת שנות ה- 2000 (מ- 2002 יש רהאנליזה ברזולוציה של מעלה). אבל החיסרון אינו נוראי כי סטייה אפשרית של הרהאנליזה תהיה זהה לכל השנים, ולכן גם אם היא קיימת עדיין אפשר להשוות בין תאריכים שונים ולהפיק מידע מעניין ובר-השוואה.בהמשך יוצגו נתונים של רהאנליזה (reanalysis) של GFS אשר נתקבלו ע"י דוד שוהמי ונחקרו על ידי בועז דיין ומראים בצורה ברורה כי חלה התחממות באזורינו כתוצאה מאפקט החממה.

ישראל ממוקמת במזרח הים התיכון בקווי רוחב 29-33 צפונית לקו המשווה.מיקומה הגיאוגרפי של ישראל מקנה לה את האקלים הים תיכוני באזורי הצפון והמרכז,כאשר הוא מאופיין בקיץ חם ויבש לצד עונת החורף בה יורדים המשקעים בישראל.עונת הגשמים בישראל מתחילה סביב חודש ספטמבר בטפטופים קלים בדרך כלל,ומסתיימת במהלך מאי.חודשי החורף העיקריים הם דצמבר-פברואר.קו הצחיחות בישראל ממוקם באזור באר שבע, בו יורדים כ- 200 מ"מ גשם בשנה.מקו זה ודרומה,שורר אקלים מדברי.בנוסף, שורר אקלים זה גם צפונה, לאורך עמק הירדן, ומגיע עד מעט דרומית לבית שאן.וכן, במורדות המזרחיים של הרי יהודה (מדבר יהודה) והרי השומרון.האזור היחיד בארץ המושפע מאקלים ממוזג הינו הר החרמון הממוקם בין 1600  מטר ל-2100  מטר (בשטח הישראלי),בו מירב המשקעים יורדים בצורת שלג,והטמפרטורות נוחות יחסית ואף קרירות גם במהלך חודשי הקיץ.

ככל שמצפינים- כמות הגשמים הולכת וגדלה.
ככל שעולים בגובה- כמות הגשמים הולכת וגדלה.
ככל שהמיקום מערבי יותר- כמויות הגשמים גדולות יותר.

מספר מאפיינים עיקריים שמשפיעים על הטמפרטורה בישראל:
ככל שמצפינים- הטמפרטורה יורדת
ככל שעולים בגובה- הטמפרטורה יורדת
ככל שמתרחקים מהים הפרש הטמפרטורות בין יום לילה גדול יותר
הטמפרטורה בתוך הערים גבוהה יותר מאזורים פתוחים-אי חום עירוני

מהו אפקט החממה?
גזי החממה הנמצאים באטמוספירה מאפשרים קיום חיים על פני כדור הארץ.בלעדיהם הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ הייתה צונחת למינוס 18 מעלות.גזי החממה עוטפים את כדור הארץ.השמש פולטת קרניים אשר חודרות את גזי החממה.הקרניים מחממות את הקרקע והחום הנפלט מהקרקע מחמם את האטמוספירה.גזי החממה שאפשרו את כניסת קרני השמש חוסמות את פליטת החום לחלל והתוצאה היא שמירת חום אשר מאפשר קיום חיים על פני כדור הארץ עם טמפרטורות סביב 14-15
מעלות בממוצע.מאז המהפכה התעשייתית שהחלה בשנת 1850,החלה האנושות לפלוט יותר ויותר גזי חממה עקב שריפת דלקים,פחם ונפט.ריכוזי גזי החממה החלו לעלות באטמוספירה.בתחילת המאה ה-19 ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה היה 280 PPM.כיום מנתוני שבועיים עדכניים מ-16 באוגוסט  2012 עולה כי ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה הגיע ל-393.26 PPM.הדבר הביא לכך שמעטפת גזי החממה סביב כדור הארץ התעבתה וגרמה לכליאת החום בצורה טובה יותר.התוצאה לכך היא התחממות כדור הארץ.להתחממות זו קוראים אפקט החממה או התחממות גלובלית.בדיוק כמו האפקט שנוצר בחממות חקלאיות.
מהו אפקט העמעום?
האטמוספירה מזוהמת על ידי זיהום אוויר  הנוצר משריפת נפט,חלקיקי אבק וחול,עננות,שובלי סילון שנוצרים על ידי המטוסים ואפר וולקני המגיע לשכבות הסטטוספירה בעקבות התפרצות חזקות של הרי געש. התוצאה היא שחלק מקרני השמש מוחזרים על ידי אותם חלקיקים ואינם מגיעים לקרקע.כמות המזהמים נמצאת בעלייה עקב התפתחות התעשייה והדבר גורם להקטנה הדרגתית של כמות קרינת השמש המגיעה לכדור הארץ.אפקט זה ניקרא "אפקט העמעום".אפקט זה עשוי לגרום בתנאים קיצוניים להתקררות כדור הארץ כפי שאירע לאחר התפרצות הר געש פינטובו.ביוני 1991 התפרץ הר געש פינטובו בפיליפינים התוצאה הייתה שבשנים 1992-1993 הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ צנחה ב-0.5 מעלות.השפעת האפר של ההתפרצויות הגעשיות נימשך בדרך כלל בין שנה לשלוש שנים.במהלך הזמן החלקיקים שוקעים בהדרגה,האוויר מתנקה וקרני השמש חודרות שוב בצורה מלאה ומחממות את פני הקרקע.

1 2 3 4 5 6  7  8  9  10