תקציר
המחקר הנוכחי בא לבדוק כיצד אירועי השלג בירושלים ב-60 השנים האחרונות הושפעו כתוצאה מעליית הטמפרטורה ושינויי האקלים בעולם. השיטות בהם נבדקו אירועי השלג היו סטטיסטיות על בסיסי נתונים של השירות המטאורולוגי הישראלי באמצעות הפרחת סונדות בימי שלג בירושלים ועל ידי נתוני טמפרטורת הים באגן המזרחי של הים התיכון בשיטת skin tmp בו בוצעה החלקה (Smooth) . כמו כן נבדק הקשר בין עומק השלג בירושלים שהתצטבר במהלך השנים והקשר לתופעת האל ניניו. בסיכום התוצאות נמצא כי במהלך ה-60 השנים האחרונות חלה הקצנה באירועי השלג בירושלים.הטמפרטורות בכל המפלסים ירדה בממוצע וכמות השלג שהצטברה על הקרקע הלכה וגדלה. תוצאות אילו תואמות לתוצאות אחרות שהתקבלו על הקצנה במזג האוויר בעולם בעקבות ההתחממו הגלובלית.
מבוא:
בעשורים האחרונים שינויי האקלים תופסים מקום נכבד בשיח המדעי העולמי. האקלים משתנה ומתחמם ויעידו על כך מחקריו של ארגון ה- IPCC (Rogelj, J., Meinshausen, M., & Knutti, R. (2012) ) .
בעבודה זו אנסה להבין האם וכיצד טמפרטורת ים התיכון משפיעה על כמות השלג ועוצמתו באזור ירושלים. בחרתי בנושא זה משום שהמחקר האחרון שנעשה בתחום נערך בשנת 1978 ( Bitan, A., & Ben-Rubi, P. (1978) ) ומידת הרלוונטיות שלו למצב הנוכחי מוטלת בספק.
בשונה מהמחקר שנעשה בשנת 1978 עבודה זו תתייחס לירידת שלג בירושלים בין השנים 1957-2015 טווח זמן הכוללת בתוכה את העשורים האחרונים שהיו חמים במידה ניכרת בכל העולם. טווח שנים זה ניבדק מכיוון שנותני הסונדה שהופרחו על ידי השירות המטאורולוגי הישראלי החלו בשנת 1957. כך שמנקודה זו יכולתי לבדוק בצורה שיטתית ומדוייקת את הקשר בין טמפרטורה במפלסי הגובה השונים באטמוספירה לבין אירועי השלג בירושלים. כמו כן תיבדק האינטראקציה בין טמפרטורת הים באזור קפריסין – לדלתא לבין ימי שלג בירושלים. בנוסף יבדקו טמפרטורות בשכבות שונות באטמוספירה בזמן ירידת השלג בבירה באמצעות הפרחת סונדות מבית דגן. ואנסה להסיק מכך ומה צפוי לנו בעתיד בקרוב על פי המגמות של השנים האחרונות.
מטרה נוספת של המחקר היא לבדוק את השפעת אי החום העירוני (Saaroni, H., Ben-Dor, E., Bitan, A., & Potchter, O. (2000). ) על ירידת והצטברות השלג בירושלים, דבר שטרם נבדק עדיין בישראל. חשיבותו של המחקר מעבר לבדיקה האקלימית היא במידת היערכות עיריית ירושלים לאירועי שלג בשנים הבאות.
לצורך המחקר השתמשתי במאגר נתונים גדול שכלל בסיסי נתונים של טמפרטורת האוויר, טמפרטורת הים, משקעי שלג בין השנים 1957-2015. לצורך המחקר השתמשתי בניתוח סטטיסטי של הנתונים השונים בתוכנת אקסל.
ממצאי המחקר מראים כי נמצא טמפרטורת הים הממוצעת בחופי ישראל בין קפריסין לדלתא בימי שלג בירושלים במגמת עלייה. ממדידות הרה אנליזה נמצא כי חלה עלייה בטמפרטורה בחורף במפלסים השונים למעט פברואר. בקיץ חלה התחממות משמעותית.
השערות מחקר:
1. באירועי שלג בירושלים צפויה ירידה בטמפרטורה בגובה 500 מיליבר
2. באירועי שלג בירושלים צפויה עלייה בטמפרטורה בגובה 850 מיליבר
3. באירועי שלג בירושלים צפויה עלייה בטמפרטורת פני הים
4. בהתאם לכך אירועי השלג בירושלים צפויים להימשך בעשורים הקרובים אולם בהמשך עקב ההתחממות צפויה התמעטות משמעותית באירועי שלג בבירה.
רקע מחקרי:
מחקרים רבים ומגוונים בוצעו בעולם בכל הקשור לאקלים, שינויי אקלים בישראל ובעולם, וכיצד מתנהג ו "פועל" מזג האוויר כאשר שיטות המחקר בהם היו על זיהוי מגמות סטטיסטיות לאורך מספר רב של שנים. חוקרים רבים בעשורים האחרונים מייחסים את מגמת התחממות כדור הארץ לעלייה החדה של ריכוזי גזי החממה באטמוספירה, בעיקר פחמן דו חמצני (co2) כתוצאה מפעילות אנושית. (Qin, D., Plattner, G. K., Tignor, M., Allen, S. K., Boschung, J., Nauels, A., ... & Midgley, P. M. (2014). ) בשנה האחרונה נמדד ריכוז הגבוה מ- 400PPM באזור הוואי. (טרום המהפכה התעשייתית ריכוז גזי החממה באטמוספירה עמד על 280PPM ). (Team, E. W. (2005).)
1 : כמות גזי החממה באטמוספירה ב-2000 השנים האחרונות מתוך אתר אינטרנט http://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar4/wg1/ar4-wg1-chapter2.pdf
הדו"ח האחרון ( ה-5 ) של IPCC (הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים) קבע :
1. האנושות היא הגורם הכמעט בלעדי להתחממות והיא צפויה להימשך גם בעשורים הבאים עם השפעות רבות על העולם כולו.
2. עליית הטמפרטורה הגלובלית צפויה להימשך תוך שונות רבה בין האזורים וכתלות בפליטת גזי החממה השונים.
3. על פי מחקרים אילו ישראל צפויה להתחמם בממוצע בין 3.5-1.0 מעלות עד סוף המאה ה-21.
4. קיים חשש מהתייבשות בכל אגן הים התיכון ובאזורנו.
5. צפויה עליית בפני הימים עקב המסת קרחונים והתחממות פני הים.
6. צפויה עלייה בשכיחותם של אירועי מזג אויר קיצוניים, שנות בצורת חריפות, שיטפונות ואירועי שרב באזור הים התיכון. על פי הצפי צפויה עלייה משמעותית יותר באירועי קיצון של טמפרטורות גבוהות מאשר גלי קור.
תחזית IPCC - עלייה בגלי החום הקיצוניים לצד ירידה בגלי קור קיצוניים מתוך אתר אינטרט [1]
http://ipcc-wg2.gov/SREX/images/uploads/SREX-All_FINAL.pdf
במחקר שנעשה בישראל – דו"ח מרכז ידע להיערכות לשינוי אקלים בישראל מתווה להיערכות הרשויות המקומיות עולה כי מתוך אתר האינטרנט מרכז ידע לשינויי אקלים. http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Documents/2013/ClimateChangeReportAugust2013.pdf
1. טמפ' פני הים התיכון מראות מגמה של עליה בארבעת העשורים האחרונים בשיעור ממוצע של C°0.5 לעשור.
2. תחזית לעלית טמפרטורה השנתיות הממוצעות בין C°0.3 0.5°C- לעשור.
3. קיימת ירידה בכמות המשקעים הממוצעות בין 1.1%- 3.7% לעשור.
4. קיימת עליה בשכיחות ובעוצמת גלי החום.
5. קיימת עליה באירועי קיצון כגון הצפות ושיטפונות.
6. קיימת עליה באירועי סופות אבק הפוקדות את ישראל.
7. קיימת התגברות תופעת המדבור בחלק הדרומי של ישראל.
8. צפויה עליה במפלס פני הים התיכון.
מחקר נוסף שנעשה על ידי פרופ' דני רוזנפלד וד"ר עמית גבעתי הסביר את הקשר בין ההתחממות הגלובלית לבין שינויי האקלים. המסקנות העיקריות העולות מתוך מחקר זה (Givati, A., & Rosenfeld, D. (2013) ):
1. ישנה מגמה של הפחתה בכמויות המשקעים בצפון הארץ 10%-15% בעיקר בגליל העליון ובצפון הגולן. לעומת יציבות או עלייה בכמויות המשקעים במרכז הארץ.
2. הפאזה החיובית של התנודה הצפון אטלנטית NAO) ) צפויה להימשך ואף להתחזק מעט במאה ה- 21 על פי תחזיות ארוכות טווח.
3. בשנים שעוצמת הסילון הקוטבי הייתה נמוכה יותר ירדו יותר גשמים בצפון הארץ ביחס למרכז הארץ.
4. כאשר הסילון מתחזק במערב אירופה נוצרת רמה ואפיק רום עמוק נוצר במזרח רוסיה. הרוחות השולטות באזורנו הינם בעלות רכיב יותר צפוני עד צפוני- מערבי וטמפרטורות נמוכות יותר. כמות המשקעים במרכז הארץ גבוהה יותר.
5. האזורים הגשומים בישראל נמצאים בצפונה בעיקר ברכסי ההרים ורגישים מאוד לשינויים סינופטיים כמו תנודה בכיווני הרוחות ושינויים בכמות הלחות באטמוספרה.
6. אזור מרכז הארץ, בעיקר האזורים הסמוכים לים התיכון, מושפעים לא מעט מאירועי היווצרות עננים עקב חימום האוויר מעל הים החם בעיקר בתחילת החורף אז הים עדיין יותר חם ועל כן רגישים פחות לתנודות של עוצמת הסילון הקוטבי.
ניתן לחלק את מצבי " התנודה הארקטית" לשניים מתוך אתר אינטרנט https://nsidc.org/cryosphere/arctic-meteorology/weather_climate_patterns.html
1 2 3 4
