מתודולוגיה :

על מנת לנתח אירועי שלג בירושלים ב-60 השנים האחרונות אתמקד במספר בסיסי נתונים:

בסיס הנתונים הראשון הוא נתוני - רה אנליזה של מודל GFS ברזולוציה של 2.5*2.5 עבור קו רוחב N32.5,קו אורך E35. באדיבות דוד שוהמי. (אתר מזג האוויר בישראל ) נתוני לווין של טמפ' באגן המזרחי של הים התיכון - נבדק skin tmp  בקווי רוחב 30-37, קווי אורך 25-37. מתוך אתר אינטרנט  http://www.esrl.noaa.gov/psd/cgi-bin/DataAccess.pl?DB_dataset=NCEP+Reanalysis+Surface+Flux&DB_variable=Skin+Temperature&DB_statistic=Individual+Obs&DB_tid=47105&DB_did=4&DB_vid=1251

נתוני reanalysis – ׁ)רה אנליזה) של מודל GFS   (מודל אמריקאי) לשנים 1948-2011 ברזולוציה של 2.5*2.5 אינם מדויקים ויש לעיתים הבדלים רבים ביניהם לבין נתוני הסונדה  אולם עדיין ניתן להשתמש בנתונים אילו מכיוון שהחיסרון הזה אינו נוראי מכיוון שהסטייה אפשרית של הרה אנליזה תהיה זהה לכל השנים. ולכן גם אם היא קיימת עדיין אפשר להשוות בין תאריכים שונים ולהפיק מידע מעניין ובר-השוואה. בחרתי להציג נתונים אילו למרות מספר חסרונות ואי דיוקים בהצגת הנתונים מכיוון שהתוצאות שקיבלתי נתנו לי את ההשראה לביצוע מחקר זה ואת השערות המחקר הראשוניות על בסיסם אני עושה את הסמנריון הזה.

נתונים אילו נאספו עד לתאריך 16.8.12. צורת האיסוף הייתה עקבית מידי חודש בחודשו. החיסרון העיקרי ביותר באיסוף נתונים זה היה שלא שמרתי את רצף הנתונים החודשיים שקיבלתי אלה שמרתי רק את הממוצעים שהתקבלו. חסרון נוסף הוא שהחלוקה שנעשתה בזמנו ( 2012) הייתה שרירותית ולא עומדת בכל הסטנדרטים של מחקר באוניברסיטה. כלומר: כאשר לדוגמא קיבלתי את נתוני חודש ינואר 2010 לצורך העניין היה לי רק את הממוצע לחודש ינואר ששמרתי מ-1948-2009 וכל מה שנעשה זה עדכון הממוצע החדש לשנים 1948-2010.

את מאגר הנתונים 1948-2011 חילקתי ל-2 תקופות זהות של 30 שנה 1948-1978, 1981-2011 כאשר השנים 1979-1980 אינם מופיעים כלל בנתוני הממוצעים.

מפלסי הגובה שנבדקו תואמים למפלסי הגובה בהם בודקים את היתכנות ירידת שלג בירושלים. המפלסים הם: 850 מיליבר = גובה 1500 מטר, 700 מיליבר = גובה 3500 מטר, 500 מיליבר = גובה 5500 מטר. הבדיקה נעשתה לחודשי החורף העיקריים ולחודשי הקיץ .

בסיס נתונים שני היה קבלת נתוני טמפרטורה יומית מסונדות 1957-2015 מהשירות המטאורולוגי הישראלי ומאתר האוניברסיטה של וויומינג . http://weather.uwyo.edu/upperair/mideast.html

בסיס נתוני השלג בירושלים הוא הגדול ביותר הקיים בישראל עוד מימי שלטון הטורקים בארץ. על מנת להשוות את נתוני השלג שנמדדו בירושלים לערכי הטמפרטורה במפלסים השונים הייתי צריך נתוני הפרחות רדיוסונדה. ההפרחה הראשונה בוצעה בשנת 1957. זו הסיבה העיקרית שבחרתי לבדוק במחקר זה את אירועי השלג מ-1957 ועד היום. אתר האוניברסיטה של וויומינג מעודכן בנתוני רדיוסונדה מ-1972 ועד היום.

ניתוח אירועי השלג בירושלים ובדיקת הטמפרטורות בסונדות בימי שלג בוצע באופן הבא: סונדות מופרחות מידי 12 שעות בשעות קבועות.אחד הבעיות שניתן לקבל כתוצאה מכך הוא פיספוס "שיא הקור" שמגיע בין הפרחת הסונדות. אולם שגיאה זו חסרת חשיבות בבדיקה שעשיתי מכיוון שהיא זהה לכל התצפיות.

יש לציין כי אירוע שלג בירושלים מתרחש לעיתים מספר שעות מוגבל ועד 3 ימים ברציפות. בבסיס הבחירה בסונדה ה"קובעת" את שיא גל הקור היה מפלס 500 מיליבר בו נרשמה הטמפרטורה הנמוכה ביותר באירוע השלג. במצב זה נבדק טמפרטורה ב-700 מיליבר וב-850 מיליבר. באם באירוע השלג היו שני תצפיות זהות בהם הטמפרטורה ב-500 מיליבר הייתה הנמוכה ביותר אזי נבחר מפלס ה-700 מיליבר להכריע מי מהן קר יותר (אירע רק פעם אחת). בצורה זו נבחרו הסונדות הקרות ביותר לכל אורך 159 ימי השלג שנחקרו בין 1957-2015.

בסיס נתונים שלישי היה נתוני טמפרטורת מי הים באגן המזרחי של הים התיכון.

בדיקת טמפרטורת מי הים בין קפריסין לאזור הדלתא במצריים נעשתה באופן הבא: בחרתי לבדוק את טמפרטורת פני הים (skin tmp) דרך אתר NOAA. http://www.esrl.noaa.gov/psd/cgi-bin/db_search/DBSearch.pl?Dataset=NCEP+Reanalysis+Other+Gaussian+Grid&Dataset=NCEP+Reanalysis

באתר זה ניתן להוריד את ממוצעי הטמפרטורה מידי 6 שעות. מצאתי לנכון לבדוק את הפרמטר הנ"ל ולא את SST  מכיוון שטמפרטורת ה-SST  מחושבת על סמך מדידות נקודתיות ואינטרפולציה שלהם עם פני המרחב, מאידך Skin tmp   היינה הטמפרטורה הממוצעת על פני כל השטח במדידות לווין מתוך אתר אינטרנט. [1] http://www2.hawaii.edu/~jmaurer/sst/

כמו כן טמפרטורת המצופים מודדים את פני הים העליונים ביותר החשופים יותר לשינויים בעוד טמפרטורת הלווין מודדת את הטמפרטורה של שיכבה מעט יותר עמוקה המתאימה יותר לימי סערה בו ערבול המים גדול יותר עקב הרוחות החזקות.

שינויי טמפרטורת הים להבדיל משינויי טמפרטורת האוויר היינה זניחה יחסית. על מנת לבדוק האם חל שינוי בחרתי באתר NOAA   שינויי טמפרטורה באינטרוול של חצי מעלה צלזיוס. בוצעה החלקה ((Smooth על מנת לקבל את השטח הרחב ביותר בו תמצא טמפרטורת המקסימום. מיקום טמפרטורת המקסימום היה בדרך כלל דרומית לקפריסין בשינויים קלים. היה חשוב לבדוק את "בועת" החום המקסימלי שמצוי כולו בתחומי הים התיכון ולא נוגע בקרקע שם הטמפרטורה נמוכה יותר באופן מובהק.

בדיקת טמפרטורת מי הים התיכון בין קפריסין לדלתא נבחרה בתחילת ירידת  שלג בירושלים בשעה Z12 מכיוון שזו השעה החמה ביותר ביממה והיה רצון למצוא נקודות פיק חמות ביחס לאוויר הקר מאוד מעליו. הטמפרטורות היו מיוצגות ביחידות קלווין והומרו לצלזיוס.

1 2 3 4