שלג בירושלים - מסקנות 

דיון:

המחקר הנוכחי משלים את הפאזל שנעשה עד כה בחקר שינויי האקלים בארץ כאשר קיימת בו התייחסות ישירה ומציאת קשר בין עליית הטמפרטורה הממוצעת הקשורה להתחממות הגלובלית בישראל לבין הקצנה באירועי מזג האוויר כתוצאה מהתחממות הגלובלית בישראל. כמו כן משלים המחקר הנוכחי פער של 30 שנה שלא נחקר אירוע שלג בירושלים בצורה מפורטת. המחקר האחרון שעסק בנושא היה של  ( Bitan, A., & Ben-Rubi, P. (1978) )  .  נתוני המחקר עסקו בשנים 1938/39-1971/2,רובו של המחקר עסק בנתונים סינופטיים שונים כמו: עובי שכבת האטמוספירה בזמן ירידת שלג, כיוון רוח. כמו כן המחקר עסק יותר בתפרוסת השלג בישראל ובתדירות השלג ופחות בהיבט של שינויי אקלים. במחקר הנוכחי ניתן לקבל לראשונה את הקשר בין אירועי השלג בירושלים לבין שינויי האקלים. כמו כן נבדקו ערכי הטמפרטורה האבסולוטיים שנמדדו באמצעות סונדות דבר שלא נבדק עדיין בארץ.

המחקר של (Saaroni (2000)) עסק בהשפעות אי החום העירוני באזור תל אביב. אי החום העירוני החל להיחקר ב-20 השנים האחרונות כהמשך לחקר שינויי האקלים. אי החום העירוני מתרחש בכל ערי העולם. במחקר זה הוצגו מצבים שונים בהם מזג האוויר היה יציב והשוני בתפרוסת הטמפרטורות ברחבי תל אביב וגבולותיה. מחקר זה מהווה אבן דרך בהבנת התנאים להיווצרות אי חום עירוני. עלתה השאלה מה קורה במצב בו יורד שלג, האם השפעות אי החום העירוני משפיעות גם אז על עומק כיסוי השלג במרכז העיר. התוצאות אינן חד משמעיות. מצד אחד נמצא כי בירושלים אירועי השלג נעשים קרים יותר וכמות השלג שמצטברת בממוצע במגמת עלייה. מאידך לא ניתן לדעת האם השפעת אי החום העירוני ממתנת את העלייה שנרשמה או שאינה משפיעה כלל.

בדוו"ח ה-5 של IPCC נאמר כי קיים סיכוי לעלייה בשכיחותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים. כאשר ההתייחסות הייתה לעלייה משמעותית באירועי גלי חום לצד התמתנות בגלי הקור. אומנם קשה להגדיר שלג בירושלים כאירוע קיצון אך אירוע שמתרחש בממוצע אחת לשנה עשוי להיכנס לקטגוריה של אירוע פחות שכיח. בעוד המחקר של IPCC היה גלובלי , במחקר הנוכחי נמצא כי חלה הקצנה באירועי השלג בירושלים ובערכי הטמפרטורות שנמדדו בממוצע במהלך ימי השלג בירושלים ב-60 השנים האחרונות. ההתחממות הגלובלית אינה זהה בכל נקודה בעולם ואזורנו קטן מאוד בקנה מידה עולמי. ההשפעות הגלובליות עלינו תואמות רק לקני מידה גדול כדוגמת התחממות בקיץ של כל האגן המזרחי של הים התיכון. בקנה מידה קטן יותר של מערכות נקודתיות אין יכולת להעריך מה יהיה השינוי אצלנו מלבד הערכה גסה המציינת עלייה בשכיחות אירועי מזג אוויר קיצוניים. ניתן לומר שבמחקר זה  מהווה השלמה והסכמה עם הערכות ה-IPCC   ואכן נמצא החמרה בתופעת מזג האוויר המושלג בירושלים.

המחקר הגדול שנעשה ע"י המשרד לאיכות הסביבה בישראל תיאר בצורה כללית את ההשפעות השונות של שינויי האקלים הצפויים באזורנו. גם במחקר זה לא נבדק נושא השלג. מאידך נאמר כי על פי התחזית קיימת אפשרות לעלייה באירועי קיצון כאשר הכוונה הייתה לאירועי הצפות ושיטפונות. המחקר הנוכחי משלים מחקר זה שנעשה ע"י המשרד לאיכות הסביבה בכך שפרמטר השלג החסר נבדק. נמצא גם בו עלייה באירועי קיצון כאשר הסיבה האפשרית לכך היא עלייה באי היציבות במהלך מזג האוויר גשום עקב שני גורמים עיקריים: הראשון הוא עליית טמפרטורת מי הים התיכון והשני ירידה בערכי הטמפרטורה במפלסים השונים באטמוספירה בזמן מעבר מערכת גשומה / מושלגת את אזורנו. המשמעות היא כי בזמן שעוברת מערכת גשומה מעין זו את אזורנו כמות המשקעים היורדת עולה ובעקבות כך קיימת אפשרות לעלייה באירועי הצפות ושיטפונות. אומנם במחקר זה לא נבדק פרמטר המשקעים באירועי שלג, ייתכן וצריך מחקר נוסף משלים שיתן ויאשש את האפשרות הזו.

במחקר נוסף שנבדק, (Givati, A., & Rosenfeld, D. (2013)  ) נמצא השפעה של מערכות אקלימיות גלובליות , NAO, זרמי סילון על אזורנו. אחד התוצאות היותר מעניינות היא ההפחתה הצפויה בכמויות המשקעים בצפון הארץ בעיקר באזור הגולן לצד עלייה בכמות המשקעים במרכז הארץ ובכלל זה בירושלים. המחקר הראה כי אזורנו מושפע יותר מזרימות צפוניות במהלך אירועי הגשם. וזו אחת הסיבות לכך שמערכות הגשם מתחזקות דווקא במרכז בהשפעה של מעבר גוש האוויר על אזור גדול יותר של הים התיכון לצד הפחתה בכמויות הגשמים בצפון מזרח הארץ עקב המעבר היבשתי יותר והיבש של המערכת ביחס לאזור זה. מחקר זה טרם בחן האם להשפעה זו של השינוי במערכות הסינופטיות תהיה השפעה על ירידת שלג ואירועי קיצון קרים באזורנו. המחקר הנוכחי משלים גם את המחקר הזה בכך שהוא מוכיח שאכן יש ירידה בערכי הטמפרטורות באטמוספירה במהלך מערכות גשומות/מושלגות באזורנו שעשויות להיות מושפעות בדיוק מאותם שינויים סינופטיים שנצפו במחקר של (Givati, A., & Rosenfeld, D. (2013)  ).  

במחקר נוסף של ( Saaroni,. (2010))  נבדקו תנאים סינופטיים שונים הן בעונת הקיץ והן בחורף. ממחקר זה עולה כי בעוד הקיץ מתחמם באזורנו בחורף המצב יותר מורכב. בכל אחד מהעונות נבדקו שינויי הקרינה באזורנו, המצבים הסינופטיים השונים שמאפיינים כל עונה ואת השפעתם כאשר ההתייחסות הייתה במפלס 850 מיליבר. המחקר מהווה נקודת ציון באבחון סוגי מערכות הפוקדים אותנו בקיץ ובחורף. עיקר המחקר היה סטטיסטי והתייחסותו הייתה ברמה הכללית יותר. במחקר צוין כי אירועים הקרים ביותר התרחשו בזמן מעבר שקע בחופי סוריה, שהוגדר כשקע ממזרח. שלג בישראל ובירושלים בפרט מתרחש כאשר מרכז השקע הוא באזור המזרחי יותר ( צפון סוריה) .כמו כן צוין כי השכיחות הגבוהה ביותר של שקע מעין זה מתרחשת בחודש פברואר. המחקר תרם להבנה הכללית שלא התייחסתי במחקרי על המצבים בסינופטיים הקשורים לירידת שלג בישראל ובירושלים בפרט. מאידך נימצא כי מספר במחקר שעשיתי שמספר אירועי השלג הגבוה ביותר התרחש במהלך חודש פברואר. תואם את הקשר הסטטיסטי שהוצג במחקר של ( Saaroni,. (2010)) .

מחקר נוסף של  (Price, C., Stone, L., Huppert, A., Rajagopalan, B., & Alpert, P. (1998))  נבדקו קשרים סטטיסטיים בין שנות אל ניניו לבין כמויות משקעים בישראל ואירועי שלג בישראל.  נמצא קשר סטטיסטי מובהק r=0.58 בין שנות אל ניניו לבין כמות גשם מעל הממוצע בישראל. יש לשים לב שהמחקר פורסם ב-1998 כך ש-25 השנים האחרונות מיוחסות לשנים 1973-1998. עוד נמצא כי 6 מתוך 8 אירועי אל ניניו בין השנים 1975-1993 היו גשומים מהרגיל. על פי המחקר הקשר בין שנות אלח ניניו וכמות המשקעים בישראל החל בשנות ה-70 של המאה ה-20. לפני כן לא נמצא קשר ביניהם. עוד נמצא כי מאז שנת 1970 תדירות אירועי אל ניניו גדלה לצד ירידה באירועי הלה ניניה. הערכה הייתה שהדבר נבע כתוצאה משינויי האקלים והתחממות הגלובלית.

נתוני השלג נלקחו משני תחנות ירושלים והר כנען. לא נמצא קשר ברור בין מצב ה- ENSO  לבין מספר ימי השלג שישב על הקרקע. המחקר מציין כי הסיבה לכך היא שנתוני השלג אינם היו קשורים ישירות לכמות השלג שירד אלה למספר הימים שהשלג נשאר על הקרקע וייתכן שהיו מקרים בהם נמדדו מספר ימים קרים ויבשים אחרי ירידת השלג דבר שאפשר לשלג להישאר זמן ארוך יותר על הקרקע.

במחקר שעשיתי כאן בדקתי את נתוני השלג מחדש והפעם לא עד 1998 אלה עד 2015 כלומר מחקר המשך ישיר לבדיקה שנעשתה ע"י קולין פרייס. במחקר קיבלתי כי מאז 1970 ועד היום יש תנאים טובים מעט יותר להצטברות שלג על הקרקע בירושלים ( תומך במחקר של פרייס). על מנת להציע פתרון אמיתי לסוגיה זו יש לבדוק את כמויות המשקעים שירדו באירועי שלג בירושלים ולהשוות אותם לטמפרטורה ( שנבדקה כאן) ולעומק השלג שהצטבר בירושלים. באופן זה ניתן יהיה לראות את הקשר בין אירועי השלג וכמויות המשקעים שירדו בכל אירוע. ייתכן שבשנים האחרונות יורדים יותר משקעים באירועי שלג דבר שגורם לעלייה בעובי השלג הנערם בבירה לצד ההתקררות שנמצאה. או לחילופין כמות משקעים זהה / פחותה ואז הסיבה תהיה ההתקררות שחלה בשנים האחרונות באירועי שלג בבירה ולאו דווקא עלייה בכמות המשקעים.

תחזיות לעתיד

במחקר נמצא כי בשנים האחרונות חלה ירידה בטמפרטורות בעת ירידת שלג בירושלים מצד אחד. מאידך מחקרים שונים מראים עלייה הדרגתית בטמפרטורות באזורנו הן של פני הים והן של האטמוספירה. על מנת לתת תחזית לירידת שלג בירושלים צריך לרדת לפרטים הקטנים. אירוע שלג בירושלים מתרחש כתוצאה מאירוע בדיד של ירידת אפיק רום עמוק וקר לאזורנו. ירידה זו אינה יכולה להיות חזויה במודלים הגלובליים שברשות ה- IPCC. בהתאם לתוצאות המחקר עולה כי אירועי השלג בירושלים הם בעלי תנודתיות רבה. לא כל שנה יורד שלג בבירה , וכאשר יורד שלג השוני הוא רב בין שלג קל שנערם לשכבה דקה ובין אירוע משמעותי הרבה יותר. להערכתי שלג צפוי להמשיך לרדת בירושלים גם בעשורים הקרובים למרות המשך העלייה הממוצעת בטמפרטורות. כאירוע בודד עשוי אף אירוע השלג בעתיד להיות קיצוני וחריף יותר.

סיכום:

המחקר הנוכחי בה לבדוק כיצד אירועי השלג בירושלים ב-60 השנים האחרונות הושפעו כתוצאה מעליית הטמפרטורה ושינויי האקלים בעולם. נמצא כי חלה הקצנה בקור בזמן אירועי שלג בירושלים בין השנים 1957-2015. הקשר הסיבתי שעשוי להסביר הקצנה זו היא שינויים גלובליים המתרחשים בעולם כתוצאה מהתחממות הגלובלית. ירידת הטמפרטורות באירועי שלג עשויה להסביר את העלייה בעומק השלג במהלך השנים. המחקר נשען על מחקרים שנעשו בעבר ומשלים אותם. על מנת לבדוק את הקשר בין עובי השלג לטמפרטורה יש לבדוק במחקר נוסף את פרמטר המשקעים באירועי השלג בבירה. עלייה בכמות המשקעים עשויה להסביר את ההקצנה באירועים אך יכול להיות שדווקא ההתקררות היא זו שגורמת להצטברות גדולה יותר של שלג בבירה ולאו דווקא עלייה בכמות המשקעים באירועי הסופה.

השערות המחקר בדבר ירידה בטמפרטורה באירועי שלג ברום 500 מיליבר אומתו כמו גם העלייה בטמפרטורת מי הים. מאידך נמצא כי חלה ירידה בטמפרטורה באירועי שלג גם ברום 850 מיליבר דבר שמפתיע. התקררות זו של השכבות הנמוכות יותר של האטמוספירה שוללות גם את ההשערה הנוספת על הפסקה באירועי שלג בירושלים כתוצאה מהתחממות הגלובלית.

שלג בירושלים

ביבילוגרפיה:

אביעד, י., קותיאל, ח., לביא, ח., Aviad, Y., Kutiel, H., & Lavee, H. (2009). Beginning and end of rainy seasons along a climate transect: Judean Mountains—Dead Sea/תחילת עונת הגשמים וסיומה לאורך חתך אקלימי בין הרי יהודה לים המלח. אופקים בגאוגרפיה, 43-57.

אתר השירות המטאורולוגי

 http://www.ims.gov.il/IMS/ODOT/Stations/510.htm

http://www.ims.gov.il/ims/odot/news/extreme+events.htm

מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Documents/2013/ClimateChangeReportAugust2013.pdf